אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פנים אמיתיות: מה מסתתר מאחורי האיפור של פנינה רוזנבלום

פנינה רוזנבלום הגיעה לאמנון לוי כדי לספר על הקשיים העסקית שלה אבל גם כדי לזכות בחשיפה יקרת ערך. אמנון לוי לעומתה, היה עסוק בעיקר בשביעות רצון עצמית אבל פנינה הצליחה לעורר תחושה של אמפתיה אמיתית

תגובות

אמנון לוי מבסוט. הוא מצא לו דג שמנמן ובלונדיני לטגן והוא מתכוון להתענג על כל רגע. בלי מצלמות נסתרות ובלי פריימים מטושטשים, מתיישבת אצלו פנינה רוזנבלום לראיון מקיף על מצב עסקיה. ושלא תחשבו שזה קל לה או לו. השניים כבר נתקלו זה בזו בעבר. פעם אחת היא קמה ונטשה את האולפן באמצע הראיון, בפעם השנייה היא כלאה את התחקירנים של “שומר מסך” אצלה במשרד. עד כה, שתיים-אפס לטייקונית הקוסמטיקה. רוזנבלום, כמו שכל מקצוענית אמורה לדעת לעשות, מבקשת לשלוט גם בזווית של המצלמה שתתפוס אותה בפוזה המחמיאה ביותר. אמנון לוי משועשע ולא בטוח שיש לו או לנו סיבה אמיתית.

בזמן שרוזנבלום ענתה לשאלותיו על הדרך שבה היא מנהלת את עסקיה, גירדתי בפדחתי וניסיתי להיזכר מתי היתה הפעם האחרונה שראיתי מישהו מבעלי העסקים הגדולים בארץ מתראיין ומעניק הסברים לאומה על מהלכים כלכליים כושלים. לא הצלחתי להיזכר באליעזר פישמן מעניק הסברים על פיאסקו הלירה הטורקית, את נוחי דנקנר יושב ומפרט כיצד נקלעה מכתשים אגן למשבר האחרון או את לב לבייב מסביר כיצד ההסדר שהגיע אליו עם מחזיקי האג”ח משרת את הציבור. מעניין למה, תהיתי. אולי בגלל שבניגוד לרוזנבלום הם לא הפרזנטורים של המוצרים שלהם וכל העסק מבוסס על תדמיתם. אך זאת לא כל התשובה, גם לאנשים האלה אכפת איך הם מצטיירים בתקשורת. התשובה טמונה במקום עמוק הרבה יותר. התמזל מזלם של כל הטייקונים המכובדים הללו לא להשתתף בסרט של מנחם גולן ולא לחשוף בו פטמה לשבריר שנייה.

את הטעות הזאת עשתה רוזנבלום לפני כמעט ארבעים שנה והיא מאוד רלוונטית להתנהלותה העסקית. אחרת אמנון לוי לא היה מציג בפנינו את הסצינה החושפנית שלוש פעמים לפחות. למי שלא הזדעזע מהאנטומיה ומהאמביציה הבלונדינית של פנינה הצעירה הוזמן גם לגלות שהוא צופה בתמונת ערום שצולמה כאשר היא היתה קטינה. יש לקוות שהעובדות האלה צוינו במאזנים השנתיים של פנינה רוזנבלום בע”מ ושהם דווחו כנדרש למס הכנסה.

   בשביל מה להראות את הקטע שלוש פעמים? רוזנבלום בסרט של מנחם גולן

משמיצה לוי את כל התמונות שנשלפו מהארכיון של העולם הזה, הוא מתפנה לתיאור ממצה וענייני לדרך שבה בנתה רוזנבלום את העסק שלה. סיפור מעורר השראה למדי, יש לומר, שמורכב מהחומרים היפים והנכונים של מיתולוגיה עסקית: הליכה נגד הרוח, כמעט פספוס של הרגע האחרון והצלחה שמבוססת על תמהיל נכון של תחושות בטן וכיתות רגליים בלתי פוסק. רוזנבלום עצמה נראית טוב ומוקפדת כהרגלה, אך נדמה שמשהו בדימוי הבובה הממוכנת נסדק. נעלם החיוך הקפוא ואיתו גם הצחוק המאולץ. לפרקים נראה שהיא עומדת לפרוץ בבכי כשהיא מנסה להסביר שהשלב הנוכחי הוא שלב טבעי וזמני בחייו של כל עסק שסובל מעליות ומורדות. ואולי בפעם הראשונה בחייה רוזנבלום מצליחה לייצר כלפיה תחושה של אמפתיה אמיתית במקום תחושות ההערצה או הזלזול שלהן היא רגילה.

לוי לא יכול להסתיר את סיפוקו כשהוא שואל על שני הבתים הממושכנים, ופנינה צריכה להסביר לו שהיא פחות או יותר אשת העסקים האחרונה שמשקיעה מכספה שלה ולא מכספיהם של משקיעים, של רוכשי אג”חים ושל קרנות הפנסיה. אתרע מזלה של רוזנבלום גם לא להיות לווה גדולה של הבנקים ולרקוד איתם את ריקוד הדוב שבו לשני הצדדים אין אינטרס שאחד מהם יפול. רוזנבלום בתמימותה לא רצתה להיות תלויה באף אחד ועכשיו היא משלמת על כך, ועל התנהלות עסקית לא נכונה את המחיר. והיא משלמת אותו לבדה. את המחיר של כשלונות כלכליים גדולים מאלה שאת מחירם כולנו משלמים לוי לא חוקר. הוא גם לא מלגלג על האחראים עליהם. לוי הפנים וכבר יודע היטב שלכיס שלנו הם יכולים להיכנס אבל אנחנו לא יכולים להיכנס לפנטהואזים שלהם.

*#