רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המקור: מה באמת מסתתר מאחורי הסיפור על יצחק לאור?

המושגים "משורר", "איש שמאל", "אוניברסיטת תל אביב", "סם שפיגל" ו"הארץ" כיכבו אתמול בתחקיר של שלח ודרוקר ויצרו מראית עין לפיה קיימת סתירה ביניהם לבין התנהגות לא נאותה

תגובות

בצד הסיפור של יצחק לאור מבצבץ כל הזמן סיפור אחר. בסיפור המקורי ישנו גבר שמתייחס לכאורה באופן מחפיר לנשים, סיפור נפוץ שאינו מחדש דבר על התרבות שבתוכה אנו חיים. בסיפור האחר, לעומת זאת, מככבים המושגים "משורר", "איש שמאל", "אוניברסיטת תל אביב", "סם שפיגל" ו"הארץ", והם מובלים כצאן לטבח בשל מעשיו של אדם אחד, שלכאורה פעל בניגוד לאותם מושגים בהם הוא מאמין.

ההנגדה נעשית באופן פשוט, שלא לומר פשטני: כיצד יכול משורר, שמנפיק מלים כה יפות על אודות העולם, לומר לאשה מלים כמו "הזדיינת"; כיצד יכול איש שמאל, שמתנגד לכיבוש, לכבוש לכאורה באופן אלים את גופה של אשה אחרת; כיצד יכולים מעוזי נאורות, כגון "סם שפיגל" ו"הארץ", להעסיק אדם כה חשוך במעשיו.

בהנגדה הזאת מתקיים הכוח. היא טוענת את המקרה של יצחק לאור במתח גבוה, שמתפרק והופך מקור לסיפוק: הנה, "השמאלני" נתפש בקלקלתו; ראו, מעוזי הנאורות שוב הוכחו כמקומות בעלי מוסר כפול.

אלא שההנגדה הזאת היא סינתטית: מטרתה אינה לייצג מתח שמתקיים במציאות, אלא לייצר מציאות שבתוכה יתקיים מתח. במציאות, "שמאלנות" אינה ערובה לטוהר מידות, כמו שכתיבת שירים אינה סותרת פוטנציאל להטרדות מיניות. בני אדם הם בני אדם, ולצד אמונות שהם מחזיקים וערכים בהם הם מאמינים, הם נאלצים כל העת להתמודד עם יצרים גועשים, גבולות נפשיים מטושטשים ומאוויים בלתי מסופקים. ההתמודדות הזאת נגמרת פעמים רבות בכישלון, ועל הכישלון הזה הם מחויבים בדין.

במציאות שמיוצרת כעת, דרך סיפורו של לאור, "שמאלנות" אינה מאפשרת התנהגות בלתי הולמת. יוצא, שכדי שאדם יטען כנגד הכיבוש, למשל, עליו להתנהג בחייו הפרטיים ללא דופי. כדאי לשים לב למטרה האמיתית של המציאות החדשה: לצמצם את כוחו של ה"שמאלן" במאבקו כנגד האלימות, הכיבוש, העוולות. שהרי כעת עליו לפעול בחייו הפרטיים ללא כחל וסרק כדי לטעון איזושהי טענה מוסרית. זאת בעוד שאיש הימין, שטוען בעד הכיבוש, יכול להטריד מינית כאוות נפשו, שהרי אין סתירה בין פעולותיו האלימות לבין האידיאות שבהן הוא מחזיק. זהו כמובן אבסורד, והוא נולד מתוך הסינתטיות של ההנגדה.

"המקור" הוא תוכנית טלוויזיה, ומטרתו העיקרית היא לעניין צופים. מבחינה זאת, הוא עושה את שלו בשבועות האחרונים, בעיקר באיתור סיפורים שמאפשרים הדבקה של מתח סינתטי בעוצמה גבוהה. בשבוע שעבר היה זה עמיר בניון שהתפרץ   לכאורה ללא סיבה, והפעם זה איש שמאל שפועל לכאורה בניגוד לשמאלניות שלו. עם זאת, חשוב להדגיש בפני הצופים: חארות יש מכל הסוגים, מכל המינים ובכל המקומות.

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true