ה"אתה תותח" של ביבי החוויר ליד שמעון פרס

במופע, שכנראה מש"ק התרבות של צפון קוריאה בוודאי עקב אחריו בעניין, השתתפו חיילים, סלבס וטף שהזכירו שבכל זאת אין כמו הכוכבים האמריקאים. בשביל ברברה סטרייסנד היה שווה לחכות לסוף

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

דפי ההיסטוריה וכותבים אחרים יכריעו אם הפסטיפח הנשכח שנקרא אירוע יום הולדת התשעים של שמעון פרס, ייזכר כעוד צעד להידרדרותה של מדינת ישראל לדיקטטורה נאורה או כפיסת נוסטלגיה אינסטנט שאפשר יהיה לטחון ביו-טיוב ללא הפסקה. מצעד בוגרי דור הבייבי בומרז על הבמה ובקהל, ההתחככויות של האליטה הפוליטית, הכלכלית והתקשורתית כבר יגרמו למישהו להעלות פוסט על הון, שלטון וששון. במקום לדבר על העולם שהם השאירו לנו, הם מעדיפים להתבונן אל העתיד. לא באנו הנה כדי לסגור חשבונות, באנו כדי לשמוח. ראשון המברכים היה טוני בלייר, שכרגע אהוב באנגליה כמו ששימון פרס היה אהוד במערכת הבחירות של 1981. כאילו שלא די במלחמה מיותרת בעיראק שרקח עם חברו ג'ורג', מדליק בלייר תבערה קטנה באזור ומאיים לחולל משבר מקומי כשהוא מכריז על כך שפרס הוא הגרסא שלנו למלכה. אז קודם כל, בלייר לא לגמרי טועה. מוסד הנשיאות נחוץ בערך כמו מוסד המלוכה, רק שלפחות משפחת ווינדזור מספקת עניין ושעשוע לרוב. וכשהמלכה חוגגת יומולדת, כל הפלייליסט של המוזיקה הלועזית של גלגלצ מתייצב אצלה למסיבת גג. אצלנו, צאצאיו של פרס נראו בקטעי הווידאו שגרתיים למדי. יש סיכוי נמוך למדי שמישהו מהם יופיע בציבור עם כובע מגוחך או יצוטט על רצונו להיות פריט היגיינה נשית. הטעות השנייה של בלייר היא שהמלכה הבלתי מעורערת של הערב היתה ברברה סטרייסנד. תכל'ס, כולם באו לאירוע בשביל זה.

 כשהאירוע נפתח, מתברר שצפוי לנו עוד טקס מבית היוצר של הכוורת של פרס. לא למדו שם את לקחי הביקור של אובמה. כשג'ון סטיוארט הפך את שירת הבאנו שלום עליכם  של הילדים בפתח משכן הנשיא לכוכבת פינת הזן, הם כנראה חשבו שמדובר במחמאה. הילדים הבלתי נמנעים עלו לבמה ושרו היום יום הולדת לנשיא, מש"ק התרבות של צפון קוריאה בוודאי עקב אחר הקטע בעניין. משם כדי להראות שהנשיא צעיר, מגניב ומדבר בשפת האם.טי.וי, יורדים הילדים למעברים כדי לעשות מוב דאנס, שזה הכי לפני שלוש שנים. אם כבר, היה צריך להפיק מחווה להארלם שייק בהנהגתם של עדנה ארבל וגיא פינס, שנצפו בקהל. נתניהו נראה בלתי מרוצה בעליל, פתאום ה"אתה תותח" של שרית חדד נראה קצת עלוב. כשזה נגמר, מגיעה נכדה של פרס לברך אותו, ואז יורדת מהבמה לתת לו נשיקה. רואים שהיא עשויה מחומרים אחרים, כשהיא לא נבהלת מזאת שיושבת שני כסאות ליד סבא ונראית כאילו נמלטה מהצילומים של "המתים המלכים", הידועה בשמה ברברה סטרייסנד.

קטע הווידאו שמגיע אחר כך מציג את פועלו של נשיא השלום, וכולל תצוגה מרשימה של כל כלי המשחית שצה"ל מחזיק. זה כנראה למי שלא הפנים שפרס היה שותף לבניין הכוח של צה"ל, זאת בהיעדר קריירה צבאית, נושא שתמיד היה בעוכריו במערכות הבחירות. כיוון שאנחנו עם קטן מוקף תיירים צרפתיים, מקנחים באמרה של סבא צבי שדחק בפרס לא לשכוח להיות יהודי. וזה הסימן לכינורות, לא מטאפורית, מילולית. בערוצים המסחריים עברו לפרסומות, אבל בערוץ 1 אפשר היה לראות ילדים מכל גווני הקשת של בנטון קורעים את האולם ביבבות הכינור. כיוון שאין שואה בלי תקומה, הביאו חובלת שסיפרה שהכי פאן בצבא כי נותנים לה להיחשף לטכנולוגיות מדהימות. בשם הצבא היא מודה לנשיא. המראות היו כל כך מביכים, שהנשיא פרס, שכל כך מבין בטכנולוגיה, יכול לרשום על שמו אפליקציה חדשה: כיצד לגרום לקהל לנהור לצפות בפרסומות.  פשוט אלוהית. סטרייסנד (צילום מסך) את תואר הרגע הגם קטנוני והגם פרובינציאלי הצליח לנפק ראש הממשלה הכין בינלאומי שיש. כבוגר שנים ארוכות באמריקה ובדיפלומטיה, הוא יודע היטב שבארצות הברית מכנים בתואר נשיא גם נשיאים שסיימו את כהונתם. את פנייתו לקלינטון הוא מתחיל בפנייה כאל נשיא לשעבר, את ההמשך שבו רקע על רגליו וצעק "ואני עדיין ראש הממשלה" חתכו כנראה בעריכה. היחסים בין השניים כל כך חמים, שכשנתניהו נותן את שפיל ההפחדה הקבוע שלו, קלינטון גירד באוזן בכזאת עוצמה שבטח הוא מצא בה  מימי השימוע על פרשת מוניקה לווינסקי. לצידו, סטרייסנד מתאמנת על הבעה אטומה.

עדיף יותר, כלשון העם, לבחון את כל האירוע הזה דרך העיניים של ברברה, מהצלחה אפשר רק ללמוד. כשאייל גולן שר את "חלומות של אתמול", היא עצמה עיניים. כנראה נכנסה לאווירה. הסטנד אפ (המוצלח והאלגנטי) של עדי אשכנזי הצליח להעיר אותה מתרדמתה והיא החלה לפשפש בתיק היד שלה אחר אוזניות התרגום שלה. אחרי שהוציאה משם טוני, אוסקר, גלובוס זהב ואמי היא הצליחה להרכיב אותן. אז כבר היה מאוחר מדי. בשלמה ארצי היא בהתה בפליאה כמו שאנחנו מתבוננים בכוכבי פופ גרמניים ולא מבינים מה הקטע. אחרי שקלינטון סיים את הנאום (נו מה, המעולה כרגיל) שלו, תפסה לו ברברה בכפות הידיים ואמרה לו שהן קרות. העיקר שהלב חם. לבסוף הגיע תורה, ובמקום לזמן הולוגרמה של דונה סאמרס לדואט של enough is enough כמתבקש מהאירוע, היא מרביצה ביצוע ל"אבינו מלכנו". אפשר להכניס כאן בדיחה שפרס יותר זקן מאלוהים, אבל סטרייסנד הייתה באמת אלוהית. לפחות, לעומת כל משדרי הטלוויזיה האחרים, היה שווה לחכות לסוף, זאת אומרת אם לא סופרים את הנאום של פרס. ושלא ייקח את זה אישית. אף אחד לא מקשיב בבת/בר מצווה בקטע של הנאום. שיהיה רק במזל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ