מצב האומה: סאטירה נטולת סאטירה

בפתח העונה השישית שלה, "מצב האומה" ממשיכה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: להצחיק את כולם, בלי לעצבן אף אחד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שני דברים אינם שנויים במחלוקת לגבי "מצב האומה": הראשון הוא שזו תוכנית הסאטירה המצחיקה ביותר בטלוויזיה. השני הוא שזו איננה תכנית סאטירה. נשמע לכם סותר? כנראה שמעולם לא צפיתם בנס הטלוויזיוני הזה, שעם כניסתו לעונתו השישית, מוכיח שוב, שגם אם זה הולך כמו סאטירה ועושה קולות של סאטירה – זה עדיין לא אומר שזו סאטירה. מה חסר ל"מצב האומה" כדי להפוך מסתם תוכנית מצחיקה לסאטירה? ובכן, כל מיני דברים. אבל מעל לכל, "מצב האומה" צריכה לוותר על משהו שכנראה מאוד לא קל לה לוותר עליו – החיבוק של הממסד.

» מצב האומה - כל הכתבות

את העונה החדשה פתח  ליאור שליין בדחקה – איך לא – על חשבון שר האוצר הטרי והגזירות החדשות מבית מדרשו. "אמרנו לכם", היה המסר של חברי הפאנל, שעפו על הג'ינגל פרי-עטם "יאיר לפיד מלך", כמעין נבואה של הגזירות הכלכליות. אחר כך הגיעה בדיחה מוצלחת על הכיסוי התקשורתי המופרז שמקבל לפיד, וגם סדרת פאנצ'ים על העוני המשתולל. האם זו לא סאטירה ראויה לשמה? כזו שמוכנה להסתכן, לגעת בעצבים החשופים, להעליב ולעצבן את מי שצריך? ובכן, לא ממש. מספיק לדמיין את יאיר לפיד יושב בין גורי אלפי ואורנה בנאי, מחייך את החיוך הנבוך שלו תוך שהוא מליט על פניו, בשביל להבין שההומור הזה, מצחיק ככל שיהיה, לא קרוב ללהכאיב למי שהוא אמור להכאיב לו. ועם כל הכבוד לעמנואל רוזן וסטיבן הוקינג, היא לא אמורה להכאיב להם.

מה יקרה כשיאיר לפיד יתארח? מצב האומה (צילום מסך)

את הקרבה המוזרה שבין חברי הפאנל והכותבים של "מצב האומה" לבין מושאי הבדיחות שלהם, אפשר היה לראות בצורה הברורה ביותר בקטגוריית בדיחות ה"מיעוטים". ערבים, חרדים, רבנים, ומזרחיים – כולם מקבלים את היחס ה"יש-עתידי" האופייני: תמהיל מדויק של בוז, בורות והתנשאות אשכנזית, עטוף בדוק עדין של ליברליות סחבקית ופלורליסטית. מי אם לא יאיר לפיד - האיש שנשבע בשמו של ריצ'רד דוקינס כל לילה לפני השינה – היה עף על בדיחה שלועגת לפסק הלכה שאוסר על הרג כינים בשבת? מי אם לא 19 המנדטים שנהרו בעקבותיו היה מתמוגג מהבדיחה שרומזת שצופי ערוץ 24 הם ערבים? שלא צריך לשים דיוקנאות זמרים מזרחיים על שטרות כי הם מעלימים מס? שמשורר מזרחי זה סוג של אוקסימורון? כשהרפרטואר הקומי של "מצב האומה" דומה כל כך למצע הרעיוני של המפלגה השנייה בגודלה, הפרדוקס של "סאטירה ללא סאטירה" מתחיל להראות פתאום הגיוני.

בדבר אחד ליאור שליין ביקש לא לגעת: בכוורת. אלוהים בסדר, רבין בסדר – על כוורת לא צוחקים, התריע בפני גורי אלפי אחרי שני סטרייקים על אפרים שמיר וקלפטר. אכן, "מצב האומה" חושבת שאין לה אלוהים, שהכל אצלה מותר, ואין לה פרות קדושות. בפועל, הסאטירה שלה מתמצית בדאחקות תפלות על חשבון "האח הגדול" באדיבות עודד תאומי, נציג התרבות הגבוהה, ושירי הלל לתרבות האשכנזיות החילונית הליברלית, שכוורת היא אולי המייצגת המובהקת ביותר שלה. הרבה אנשים כנראה חושבים שזה מצחיק. לא מספיק אנשים מתעצבנים מזה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ