שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"מעושרות 2" שכחה את עמוד השדרה בחדרי העריכה

עולם הריאליטי אמנם מתיימר להביא את המציאות כולה למסך, ובכל זאת להכניס הלוויה לתכנית הגילטי פלז'ר התורנית הוא מהלך חסר טעם גם כלפי הצופים וגם כלפי המשתתפים. ואם זו יריית הפתיחה של העונה לאלו מחוזות היא צפויה להגיע? זיו יצחקי תוהה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זיו יצחקי, עכבר העיר

"אנשים שעוברים טראומה וטרגדיה בחיים שלהם, אחר כך תהליך ההתאוששות לוקח בדרך כלל שנים". (ניקול ראידמן).

אם מפיקת האירועים, אשת העסקים ואם השנה ניקול ראידמן הפכה להיות קול התבונה באיזשהו מקום בעולם הזה, סימן שאפשר להפסיק ולחפש את סימני האפוקליפסה. היא כבר כאן. שני פרקי פתיחת העונה של "מעושרות 2" ממחישים את זה כשהם מצליחים למתוח קו חדש של טעם רע ולייצר רף נמוך או גבוה במיוחד (תלוי בהשקפת העולם) על מה ראוי להופיע בריאליטי. עד כה, המתים נעדרו ממנו. זאת אומרת, הם נשלפו בכל פעם שעורך מוכשר החליט, שהגיע הזמן שמישהו יזיל דמעה. בתי קברות כבר הוצגו בעבר, ותמונות של קרובי משפחה שבורים הבאים לבקר את יקיריהם שנפטרו הם עניין שבשגרה בתכניות הדוקו בשקל. אבל לוויה של ממש מעולם לא הוצגה בתכנית ריאליטי ישראלית, גם לא אזכרה, שחזור או צילום אילוסטרציה. "מעושרות" קופצת ישר למים העמוקים ומביאה את הלווייתו של בעלה של אייריס, המעושרת החדשה, שנפטר באופן מפתיע ובגיל צעיר מדי. ייתכן שקרובי משפחה אבלים מוצאים נחמה בתיעוד של אבלם ובמה שהם רואים כהנצחת המת, אבל התפקיד של מי שנמצא סביבם הוא לדעת כי אין שום הצדקה להשתמש בתמונות חודרניות מלוויה של אלמנה ויתומים שהשמיים נפלו עליהם ללא כל הכנה מוקדמת בשביל לקושש עוד כמה שקלים לקופתם המידלדלת. בהפקת "האח הגדול" בוודאי בוחנים את המקרה בקפידה, ייתכן שזה היה המחסום האחרון שצריך היה להישבר כדי שיראו בטלוויזיה מישהו מת בשידור ישיר. במקום הדיירים החדשים בנווה אילן, אני הייתי נזהר עם הכדורים שיחלקו שם. יכול להיות שהם ישלחו מישהו לישון ליותר מדי זמן.

» מעושרות 2 - כל הכתבות בשאר הגזרות, מקפידה "מעושרות 2" להימנע ממה שנקרא פעם תסמונות האלבום השני ומה שנקרא כיום תסמונת העונה השישית של "מד מן". בגרסת הדור הבא נותרו ניקול ולאה, כשאליהן מצטרפות אייריס, יזמית הנדל"ן יעל גל וג'ניפר, שאמורה להיות הגרסא המילפית של ליהיא גרינר עם המבטא האמריקאי ושיבושי העברית התכופים. תלמידות ותלמידי החוג למגדר בוודאי ישימו לב, שאם כבר מישהו צריך לעשות טעויות בעברית, לרוב זו תהיה אישה. הגבר היחיד שניסו לעשות עליו את הסיבוב הזה היה מייקל ב"היפה והחנון" וזה לא ממש עבד. ברקע ממשיכה מכונת המסרים לעבוד בקצב מסחרר ומקפידה להבהיר שלהיות מעושרת זה להיות, או לפחות להיראות עשירה, ולהימצא במצב תמידי של מרדף אחר הדבר המנצנץ הבא. כדי להגיע לפסגות הזולות האלה, רצוי להחפיץ את עצמך אל מול המצלמה, להשתדל להבין כמה שפחות על כמה שפחות דברים, להסתובב עם הבעה של אי שביעות רצון תמידית, לנזוף בכל מי שאת משלמת לו שקל ורבע ולדרוש עוד ועוד ועוד. כאמור, אף אחד (עדיין) לא חושב להציג גברים במצבים האלה, בעולמן של "המעושרות" יש להם רק שלושה תפקידים: כספומטים, ניצבים ונותני שירותים.

מי שמתעקש למצוא קצת חתרנות בעבודה של אורנה בן דור, יוכל למצוא אותה במפגשים של המעושרות עם נותני השירות שסביבן. בין אם מדובר במלצרית, ברמן, בל בוי, גרפולוג או מתווך נדל"ן הם תמיד נראים טעונים ועל סף פיצוץ. נותן השירות מנסה לרצות את המעושרת בעוד שהיא מכריזה שוב ושוב שהיא עדיין לא מרוגשת, או במילים אחרות, לא פאן לה באקסטרים. השוטים שתופסת בן דור של מבטיהם המשתוממים ושל עיניהם הפעורות של הבלתי מעושרים לנוכח השפע הבלתי נתפס, נראים כאילו נלקחו מפרק של "המשרד". במקרה היחיד שבו מנסה נותנת השירות, מדריכת ההופעה בפני קהל של יעל גל, להיאבק קצת בחוסר היכולת של הלקוחה שלה לתרגל קצב דיבור סביר ולהפעיל קצת חוש הומור עצמי, זה נגמר בזימון לשימוע. ושם זה פחות או יותר מסתיימת המחאה החברתית (יחד עם אזכור קצר של עובדים עניים). לעונה השנייה היא גם מוסיפה רמזים על פיצוץ על רקע עדתי ממשמש ובא בין ניקול לבין יעל, שרק בגלל מוצאה הבאר שבעי צריכה לשאת על כתפיה את ייצוג כל המזרחים באשר הם. חבית חומר נפץ. ניקול ויעל על אשכנזים, מזרחים ומה שביניהם:

ובכל זאת, מהר מאוד עושה בן דור סיבוב פרסה מהחתרנות ומשתמשת בטריק הידוע שבו ההפקה תפסה סצנה מעולה ('מעולה' במובן של 'איכותי' ב'פיגוע איכותי') והיא לא יכולה לוותר עליה. אבל בכל זאת, לא נעים, אז מה עושים? אחרי שאייריס רומזת ביותר משמץ מעדינות לג'ני וליעל שישחררו אותה לומר תודה לשאר האנשים שהגיעו ללוויה של בעלה, מתיישבות השתיים לספר זו לזו באריכות איך הן עשו את הדבר הנכון כשהשתלטו על זמן המסך של האלמנה הטרייה. את השטיקים האלה שיכללו כבר קודם "מאסטר שף" ו"האח הגדול", שיחד עם "מעושרות" מסבים נזקים למשתתפיהם, אבל מקפידים שלאורך כל הדרך כולנו ניפגע מהאש ההיקפית באמצעות הדבקת סצינות, אמירת דבר והיפוכו באותו פרק ופמפום בלתי פוסק של מסרים שיווקיים בעור של גילטי פלז'ר (בהעדר מונח אחר בעברית) וסאטירה חברתית.

למי שפספס, התקלקל לו הווידאו, הלכה לו האנטנה או שלקחו לו את האנטי מחיקון, הנה המשפטים שיעזרו לכם לצלוח כל שיחה על מעושרות:

"אופטימל של החיים" – הפאן באקסטרים החדש.

"שכנות כלבות מחונכות" – ניקול סוקרת את הנוף האנושי בווילות מאחורי כיכר המדינה.

"פאק אוף ג'יני" – מילותיה האחרונות של אמא של ג'ני, שבוודאי יהפוך ל"גט אאוט אוף היר" החדש.

"צנויה" – בחורה צנועה שמבינה כמו בר רפאלי, שכל עוד את לא מראה את הפטמות, זה לא נחשב לעירום.

"אדם מת לא מחייך" – יעל עושה ל'אני חושב, משמע אני קיים' של דקארט

"מתוך 100 עיניים בבית עלמין, 99 של אנשים ואחד של אלוהים" – חמסה, חמסה, חמסה.

"טו בי קונטיניו" – יעל משאירה את כולנו במתח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ