שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

למה הילה נחשון וערוץ 2 לא יכולים לדבר איתנו על אופי?

"האם אופי הוא המצאה של מכוערות", שעה בהגשת הילה נחשון, נשמעת כאילו נלקחה מתוך פעולה בצופים. הבעיה היא שהדיון הזה מאבד את כוחו כשמבינים מי הן הנשים שמנהלות אותו

זיו יצחקי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זיו יצחקי, עכבר העיר

הילה נחשון מתקרבת בצעדי ענק לציון 32 שנות, גיל שבו כבר מתחיל להיות מביך לתפקד בתור נערת הגלגל של קושניר וגיא זוארץ. זה רק הולך ומקרב אותך בדרגות ההפרדה ממרינה קבישר לשני צעדים, יותר מדי קרוב ויותר מדי מפחיד. אז הצעד הראשון בתכנית החומש, שנרקחה בוודאי אי שם בין נחשון לבין הסוכן שלה הוא לפעול לפי הכללים של מיקי חיימוביץ', שהתעקשה ואף החליפה מקום עבודה כדי להפסיק להיות קריינית פרומטרים בלונדינית. הצעד הזה הצליח וחיימוביץ' ביצעה פרישה מכובדת לעבר קמפיין רווחי ומיזמים שקרובים לליבה. ישראל היא לא ארצות הברית והאפשרות להתעשר באמת מעבודה בטלוויזיה היא די קלושה, אבל נראה שהילה נחשון נחושה לנסות להגיע לשם. שמה של השעה בהגשתה, "האם אופי הוא המצאה של מכוערות" נשמע כאילו נלקח מתוך פעולה בצופים העוסקת בסוגיה "תלבושת אחידה בעד ובנגד". התוכן כבר היה קצת יותר מוצלח. נחשון יצאה למסע בין אייקוני יופי ואופי כדי לברר מה יקרה לה ביום שבו אי אפשר יהיה לפתור את כל הבעיות בעולם באמצעות חיוך מנצח. התחנה הראשונה היא עירית לינור, ולמרבה המזל נחשון תופסת אותה באחד הימים הטובים שלה. אלה שבהם היא נוטלת את גלולות האירוניה העצמית, שבנתה לה קריירה ולא אלה שבהם היא מתעקשת לדבר כמו אשת פרברים מהמערב התיכון. לינור מרביצה בנחשון קצת בינה ומסבירה לה, שבגיל שבה נחשון עשתה בוכטות מדוגמנות, לינור מלצרה למחייתה, למדה באוניברסיטה ופיתחה קריירה שאינה תלויה בגבר לבן וסמכותי. לינור מסכמת בחוכמה שבמקום לעמוד לצידו, היא הפכה לגבר הלבן הסמכותי. מישהו אמר ארצ'י באנקר? המסקנה המתבקשת מהמסמך האגוצנטרי של נחשון היא שכל העולם בסבבה, מעביר את החיים בצחוקים ובפאן באקסטרים. הקבוצה היחידה שאף אחד לא נותן את דעתו למצוקות שלה היא בנות ה-32 היפות, שסובלות מחוסר ביטחון תעסוקתי. לא ברור מה נחשון עשתה בקיץ האחרון, אבל ברור שבזה שלפניו היא הושמה בתאו של בן זיגייר בבידוד ולא התעדכנה באירועי המחאה החברתית. עכשיו תתני לי מבט עם אופי. "האם אופי הוא המצאה של מכוערות" (צילום מסך) משם המסע מממשיך אל מיכאלה ברקו החכמה, המצחיקה והמאוד יפה כאחד. ניסיונות למלא את פינת הביזאר נעשו באמצעות חני פרי וחוה לוי, שלא מילאו את התפקיד שניתן להן והסבירו ש-60 הוא 40 החדש. משם, משום מה, התעקשה נחשון לעבור אל פנינה רוזנבלום הבלתי נמנעת. החדשות אין שאין שום חדש תחת השמש. החלק הרציני והמהורהר בסיפור נשמר לחריגה ולגבר שבחבורה. מירב גרובר, שבאמת נראית נהדר, סיפרה וגם חלקה תמונות של התנפחות הפרצוף שלה לאחר זריקת בוטוקס. באופן מכבד ולא חודרני סיפרה גרובר כיצד איבוד היופי אילץ אותה לכבד את האנשים שסביבה וגם להכיר אותם. ככה זה כשאי אפשר לפתור את הכל בחיוך. גרובר נראית כמו אחת שלא רק נפרדה מהמייק אפ והאיפור, אלא כמי שוויתרה והבינה ששכרה בהפסדה. לעומתה, אליל הניינטיז, אלון איינהורן, חושב שהוא יצליח להשיג אותנטיות אם הוא יתכחש לנוסחה הפשוטה שהוא גבר יפה, שיופי פותח דלתות ובניגוד למה שהוא מצהיר גם מקל על סגירת עסקאות. בין שתי הגישות בוחרת נחשון לאמץ את גישתו של איינהורן, מעתה היא נשבעת שלא תשתמש ביופי שלה כדי להתקדם בקריירה. ועזבו את השאלה המעשית איך בדיוק עושים את זה, אלא אם כן נחשון מתכננת קריירה ברדיו.המסקנה הזאת מחזקת בעיקר את כל מה שלא הביאה נחשון אל המסך. לא התנהל שום דיון על מה הם הכוחות, שבגללם כולם אובססיביים יותר מתמיד לגבי המראה שלהם, כולל גברים שמספר הלוקים בהם באנורקסיה רק עולה בהתמדה. דיון כזה יחתור תחת הפלטפורמה שנושאת את נחשון ויערער את כל התפיסות החברתיות שנחשון חושבת שהיא מערערת, אבל למעשה ב"האם אופי הוא המצאה של מכוערות" היא רק מחזקת אותן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ