שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

רגע עם דוגלי: צפייה עם הכלב ב-DOGTV

שידורי ערוץ הכלבים החדש התחילו, ורגשות הבוז כלפי הניצול הציני של רגשות האשמה של בעלי הכלבים התחלפו בתובנה המפתיעה: זה עובד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קליה מור, עכבר העיר

לפעמים, בלילות שהשינה ממאנת לבוא בהם, אני פותחת לי ביוטיוב איזה קליפ מדיטציה שאמור להרדים ומקשיבה לשכשוך הגלים ולקולות המרגיעים המצווים עלי לנשום ולישון. מביך אבל זה בדרך כלל עובד. לכן, עם פרסום ערוץ הכלבים החדש, רגשות הבוז כלפי הניצול הציני של רגשות האשמה שלנו, בעלי הכלבים, נמהלו בציפייה דרוכה שיתחיל כבר. נו, שיתחיל כבר ונראה.

» ערוץ הטלוויזיה לכלבים בישראלהבוקר (יום שלישי),התייצבנו הביץ' ואני מול ערוץ 39. התוכניות לכלבים מתחלקות לשני מצבים - שעה של הרגעה ושעה של המרצה וחוזר חלילה. על פי אנשי הערוץ, סדרת מחקרים באוניברסיטאות שונות בעולם גילו מה מרגיע את הכלב ומה גורם לו לפעול. התחלנו בהרגעה. נעימת פסנתר הנעימה, ציוצי ציפורים צייצו, שלושה כלבים שכבו בדשא ובהו. אין מה לומר, התהפנטתי. מונה הביטה בי והתהפנטה. אני הטלוויזיה שלך, נשמה שלי, נשקתי על חוטמה בגאווה. אבל אז תפס את מרכז המסך קרנף עצום ממדים שיונים הומות מקיפות אותו. מונה פערה לעברו עיניים ואוזניים, הזדקפה ונדהמה. אחר כך רצה למרפסת לחפש את היונים. היא מאוד אוהבת יונים, הן עושות דברים מצחיקים כמו לעוף כשקופצים עליהן.מונה: שמעתי יונים, אני בטוחה, אבל אני לא מוצאת אותן. אולי הן ב... רגע, על מה דיברנו? שכחתי. מעניין מתי אקבל ארוחת בוקר. אני ממש רעבה. מי זה החתיך הזה? הוא פנוי? מונה מתלהבת מ-DOGTV

טוב אז יש תגובה. זה משמח. בעצם, זה קצת מבהיל. כמו להרבה כלבים אחרים שפגשתי, למונה יש לב גדול מאוד ומוח קטן מאוד בהתאמה. ופגיעה במעט האינטליגנציה שעוד בבעלותנו יכולה להיות דרסטית. והרי ידוע שצפייה בטלוויזיה גורמת לירידה בגירוי המנטלי, כפי שנמדד באמצעות גלי מוח מסוג אלפא. על המסך המשיכו להתחלף כלבים מתנשמים ועלי שלכת מתעופפים על רקע דנדוני פעמונים, משבי רוח חרישיים, טפטופי ממטרים ופכפוכי מפלים. אני מקווה שכל הטפטופים והפכפוכים האלה לא יפתחו בה רצון עז להשתין כשלא אהיה פה. חבל שלא מצפינים גם מסרים תת הכרתיים. "לעולם אל תגנוב אוכל מהשולחן" יכול להיות אחד מהם. מסך כחול שבמרכזו כתם אור מבהיק פתאום על המרקע. מונה מזדקפת לעברו. פתאום אני רואה אותה בעיני רוחי רובצת על הכורסה ובקבוק בירה בידה. "זוזי", היא מרעימה, "את מסתירה לי! ותביאי עוד בירה!". מונה: למה כל הזמן אומרים שם "גוד דוג"? מה זה אומר? לא יכלו להשקיע בדיבוב? אני אולי נראית אנגלוסקסית אבל אני דוברת עברית. ווף.

נראה לי שאכלתי משהו מקולקל. מונה מתקרבת לוודא

הגיע זמן ההמרצה. על המסך מתגלה חוף ים ועליו דמויות בוהקות שעושות דברים כמו לשוט בסירה. זה עובד, שכה יהיה לי טוב, היא בעניין. אחר כך שני כלבים משחקים על המסך, מושכים זה לזה צעצוע. מונה מסתכלת אליהם ואז רצה להביא לי את הצעצוע שלה. עוד נצפים: עדר צבאים שלא מעורר עניין מיוחד, גורי כלבים משתוללים ופרות רועות באחו שמרתקים אותה, קרקורי תרנגולים וכשכושי זנב ששולחים אותה לרחרח את הרמקולים, וכלב אחד מאיים למראה שאפילו מוציא ממנה נהמה. אני שולחת תמונות של מונה המהופנטת בווטסאפ לכל עבר. "זה בטוח יותר מעניין מ'בית ספר למוזיקה', עונים לי שם. יש בזה משהו. "טוב אני צריכה ללכת לעבודה ולהשאיר אותך לבד עם ערוץ הכלבים", אני אומרת לה. "כשאחזור אחליט אם הסיפור הזה שווה 9.90 שקלים בחודש. אני אתגעגע אלייך בטירוף". מונה: זוזי! את מסתירה לי! ותביאי עוד בירה!

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ