אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקמפיין הבחירות קוראים עכשיו "משדר מיוחד"

ההנחה כי מערכת הבחירות מושהית בגלל המערכה הנוכחית הופרכה אתמול כשהפוליטקאים גדשו את אולפני השידור, והמגישים והפרשנים נתנו להם יד 

תגובות

אתמול לקראת הצהריים פרסמה הרשות השנייה הודעה לעיתונות לפיה היא שוקלת לאפשר לזכייניות הטלוויזיה לגבות תשלום על שידור תעמולת בחירות. ברשות לא חזו כי בעוד שעות ספורות יהפכו שידורי הטלוויזיה לתשדיר תעמולה אחד גדול. בשידורים של גלים פתוחים יש המון זמן לשרוף. אף אחד לא ייקח את הסיכון שבדיוק ברגע שבו יעברו ל"סודות מתוקים" תהיה פגיעה ישירה, כלומר רייטינג. הקליינטים המוצלחים ביותר לשריפת זמן הם האנשים שהפכו את הברברת האינסופית למקצוע, הפוליטיקאים.   אם במערכה רגילה נאלצים אולפני החדשות להסתפק בח"כים מהשורה השנייה - כי מי חוץ מדב חנין יעז לצאת בפומבי נגד מדיניות הממשלה בעת מלחמה? - במערכה הזו גם הסיירת מטכ"ל של הפוליטיקאים מריירים על האפשרות להעביר מסר לאומה. אז הנה יאיר לפיד, שבטח מביא יותר רייטינג מעוד לשעבר שיוציא במיוחד את המקטורן מהנפטלין; ויצחק אהרונוביץ' שנוסע עד לבאר שבע כדי לצאת מחוזק; ועפר שלח שנודד לאולפן המתחרה לראשונה בחייו. מהדורות החדשות מאפשרות ומעודדות החל מאתמול פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית לפרוש את משנתם המדינית. אם נקבל את ההנחה הצינית והמבהילה ככל שתהיה כי המבצע הזה תוזמן לפי מערכת הבחירות, המגישים והפרשנים לא יכולים לאמץ את התפיסה לפיה מערכת הבחירות מושהית. היא ממשיכה להתנהל בניצוחם החל מאתמול בערב – הם אולי קוראים לזה משדר מיוחד אבל בעצם מדובר בקמפיין. תחילת השידורים אתמול התאפיינו בכעס מצד המגישים והפרשנים, שוב הצמד המלכותי ביבי וברק הצליח להפתיע אותם. "ההונאה" של בני בגין הצליחה. אבל ככל שנקפו השעות והתגברו האזעקות תחושת הבגידה שככה. ליתר דיוק התהפכה. לפתע, כמו תמיד בזמן מלחמה, הרמת הגבה האינסטינקטיבית של יונית לוי (אתמול דני קושמרו) מתחלפת בכיווץ שתי גבות המסמל אמפתיה ותמיכה בתושבי הדרום. גם לכתוביות על המסך יש תפקיד ברור: לחזק את המורל הלאומי; הכיתוב "70 שיגורים מתוכם 25 יירוטים", התחלף מהר בכיתוב "25 יירוטים מוצלחים לכיפת ברזל", נתון מעודד יותר שלא יסגיר את האמת כי כיפת ברזל לא יכולה להגן על כולם. גם הכתבים הפרושים בגזרות השונות נרתמו למאמץ המלחמתי. הם לא שאלו את תושבי הדרום רק על תחושותיהם וחרדותיהם, הם ביקשו מהם לתמוך במבצע: "חיכיתם לזה?", "אתם מרגישים שעכשיו נזכרו בכם"?. התחושה היא שיותר מדי אנשים על המסך ששים אלי קרב ואף אחד - מגישים, כתבים או פרשנים - לא רוצה להרוס את המסיבה. ההרגשה הזו התחזקה באמצעות ההצהרה האופנתית של כל יושבי הפאנלים והמבקרים בחזית. ברק, המנצח הראשי על המבצע, שלף מהארון את הז'קט ששמור לאירועים מיוחדים שמריחים מאש ועשן. ז'קט העור של מר ביטחון נועד לשלוח מסר של ביטחון לכל האזרחים. וכמו הסיסמה הנודעת של אנשי הצבא – "אחרי!", כל אנשי הביטחון בעבר ובהווה הלכו אחרי המנהיג ואימצו את ז'קט העור. עמוס ידלין, עומר בר לב, איתן בן אליהו וגם אהרונוביץ' בשטח – כולם אימצו את המעיל הצבאי בגרסתו האזרחית כשהם מנסים לשדר לנו כי חזקים, גבריים, נחושים ולא מפחדים. אין דבר יותר מפחיד מזה.

כתבות שאולי פספסתם

*#