אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נקסטר: התשובה הלא מוצלחת ל"צינור לילה"

יחסית לתוכנית שאמורה ללמד אותנו חדשנות מהי, "נקסטר" נראית כמו הפקת מתנ"ס בערוץ מקומי, תוסיפו לזה את הדינאמיקה המאולצת בין דרור גלוברמן לכתביו ותבינו שבטלוויזיה יש מקום לתוכנית אינטרנט אחת

תגובות

צפייה במגזין האינטרנט הלילי של "קשת" מלמדת מספר דברים: 1. שיא העולם בהחזקת לשון הפוכה נשבר (ברכות לאלוף החדש). 2. הושקה אפליקציה שתהפוך את האייפון שלכם לגלאי מתכות (ודור שלם של מאבטחים צוהל). 3. אתר חדש מפרש הודעות אס-אמ-אס מעורפלות מגברים (50 גוונים של "ערה?"). 4. אתר שיתוף התמונות "פליקר" הסיר את מדינת ישראל מהמפה (וטל ברודי בהלם) 5. "נקסטר" לא מצליחה לייצר אלטרנטיבה מוצלחת לצינור לילה.

הטלוויזיה שלנו כבר מזמן הפכה את התכנים מהיו טיוב לתכנים לגיטימיים ונקסטר ממשיכה את המגמה ומתפקדת כשומר מסך. מעין דרך קלילה להעביר את השעות שלפני השינה עם חדשות אינטרנט במשקל מגה-בייט. הרי בסוף היום אין לאף אחד כוח לספוג שום דבר מעבר לסרטוני יו-טיוב משעשעים וכתבות צבע על אתרי אינטרנט מוזרים. חוץ מזה, האינטרנט הוא מקום גדול ומבולבל, וזה נחמד שיש מישהו שמנסה לעשות קצת סדר בכל הבלגן הזה. גיא לרר עלה על הטריק הזה כבר ב-2007 כשהשיק את פינתו "הצינור" במסגרת מגזין חדשות 10. פינה שעם הזמן הפכה לרצועת לילה מוצלחת באותו ערוץ עם רייטינג נאה יחסית לשעה המאוחרת ומעל מאה אלף חברים בפייסבוק, שהוכיחו בהקלקת עכבר כי לטלוויזיה יש מקום בחיינו גם בעידן ה-Web 0.2.

אי אפשר לדבר על "נקסטר" בלי להזכיר את התוכנית המצליחה מהערוץ המתחרה, אבל עלייתה לאוויר של עוד תכנית אינטרנט מסמלת משהו יותר גדול מהתחרות הרגילה בין "קשת" ל"רשת" או אפילו בין ערוץ 2 לערוץ 10. זוהי תחרות בין הטלוויזיה שנאבקת על מקומה המסורתי כמדורת השבט לבין האינטרנט שמזנב בה מאחור. הטלוויזיה כאילו פונה לצופה ואומרת לו: "עזוב, למה לך עכשיו כל ה-WWW הזה. תישאר לצפות בנו, ואנחנו ממילא נראה לך את כל מה שיש לאינטרנט להציע". קצת מוזר לחשוב על "נקסטר" ועל "צינור לילה" כתוכניות שחותרות תחת מושא הסיקור האהוב שלהן, אבל זה בדיוק התפקיד שהן ממלאות על המסך. ברגע שהערוצים הבינו שעוד שידור חוזר של "חברים" לעולם לא יוכל להתחרות בשפע שיש ליו-טיוב להציע, הם החלו לשדר את מה שקורה באינטרנט. או כמו שאומר הפתגם הישן: אם אתה לא יכול להילחם בהם, שדר סרטון של חתול מנגן על פסנתר.נראית כאילו צולמה במסדרונות קשת. מתוך "נקסטר" (צילום מסך) הרשת העולמית הרחבה היא מקור אינסופי לאייטמים מצחיקים, מעניינים, אבל בדרך כלל שטוחים כמו אייפד. מהבחינה הזאת התכנים של "נקסטר" כנראה לא יביאו לה פרס פוליצר. אבל הבעיה של "נקסטר" היא לא בתוכן, אלא בצורה. יחסית לתוכנית שאמורה לשדר עדכניות וחדשנות, "נקסטר" נראית כמו הפקת מתנ"ס בערוץ המקומי. כשדרור גולברמן פונה אל כתבי הנישה שלו שתקועים משום מה במשבצת הקטנטנה ששמורה בדרך כלל למתרגמות שפת הסימנים, קשה שלא לתהות על פשר התפאורה האפרורית שמאחוריו. הניחוש היחיד שעולה על הדעת הוא שהתוכנית צולמה במסדרונות הלומי הפלורסנט של משרדי קשת ברמת החייל הרבה אחרי שכולם הלכו הביתה. גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שבתפאורה של "נקסטר" הושקעה אפילו פחות מחשבה מציוץ טוויטר של ג'ודי ניר מוזס שלום, תוכנית הלילה שאמורה להיות דינאמית וקלילה, עדיין מרגישה תקועה כמו דפדפן אקספלורר בעידן של כרום. בניגוד לגיא לרר הקליל שתמיד מדווח בהתלהבות על הדבר הבא ברשת ולא שוכח להוסיף קריצה של הומור עצמי, הדינאמיקה של גלוברמן עם כתבי השטח שלו נראית נבוכה ומאולצת. אולי אלו רק קורי לידה של התחלה, אבל על מנת ש"נקסטר" תוכל למצב את עצמה כאלטרנטיבה ראויה ל"צינור לילה", היא תהיה חייבת להיראות יותר אטרקטיבית. עם הזמן "נקסטר" תצטרך גם להתנתק מהנטייה לחיקוי מכאני של פורמט "הצינור" וליצור אישיות ייחודית משל עצמה. באינטרנט אולי יש מקום לכולם, אבל בטלוויזיה לפחות בינתיים, יש רק "צינור לילה" אחד.

כתבות שאולי פספסתם

*#