שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חגית גינזבורג, עכבר העיר
חגית גינזבורג, עכבר העיר

אין ספק שמישהו ב"מחוברים פלוס" יודע את העבודה. והעבודה היא, כמובן, לנגן לנו על העצבים החשופים, עד שיקרה אחד משני דברים: או שנפרוץ בבכי, או שנכבה את הטלוויזיה, ניכנס למיטה ואז נפרוץ בבכי. כך או כך, הצפייה בפרקי השבוע – שברור מאוד שנתפרה לממדי התקופה הנוכחית, תקופת החגים והארוחות המשפחתיות – תדרוש מכם להכין את הממחטות. » מחוברים פלוס - לכל הכתבות » העונה שתעודד קשירת חצוצרות» הרבה יותר ממי חמצן» גרסת הפורנו של מחובריםנכון, משפחתיות היא נושא שהסדרה דנה בו באופן קבוע, פשוט כי היא חלק דומיננטי מהחיים של רוב האנשים וכך גם של הדמויות, אבל העונה הזו מרגישה כמו הילוך גבוה של כל מה שהיה לנו עד היום. אם דמעתם כששי גולדן חזר לבית היתומים שבו גדל בעונה הראשונה של "מחוברים", הסיפור של ליאור דיין, שנקרע בין הוריו הביולוגיים להוריו המאמצים – יכווץ לכם את הלב אפילו יותר. אם ההתלבטות של ליאת בר און בעונה הראשונה של "מחוברות" בנוגע להפלה שהיה עליה לעבור גרמה לכם (ואולי יש לומר, לכן) לכאוב איתה ובשבילה, האופן שבו אילון מקבלת את הבשורה שגם בגיל 42, היא עדיין פוריה מספיק כדי להביא ילד לעולם – ירגש אתכם פי שניים. ואי אפשר כמובן להתעלם מפסיעתה של דמות חדשה לסדרה: סמדר ברנר, אמה של שירלי ולשעבר יפצ'ו מ"הלהקה" שמביאה איתה מצד אחד את התקווה לכך שגם בגיל 50-60 אפשר להיראות מדהים וגם איזה עצב, שפשוט אי אפשר לשמוע את המונולוגים המתגעגעים שלה לאמא שלה, וואלי, ולא לרוץ להרים טלפון לאמא שלך. מי יודע, אולי העונה הזו עוד תחסוך לנו כמה שנים של טיפול. להתחבר: לבועז רוזנברג. בהתחלה הוא הצטייר כמו עוד חתיך תל אביבי, שממש במקרה גם מצא את עצמו פתאום נשוי ואב לשתיים. לא ממש איש המשפחה שעולה לראש כשחושבים על המושג הזה, אבל גם לא בדיוק גבר עם תשוקות כמוסות לנפץ את המסגרת. ואז פתאום הוא נסע לאמסטרדם עם חברים ובמקריות מעט מצמררת נתקל באקסית שלו, ג'ני הנורבגית, שהייתה אהבה גדולה. הבילד אפ שהוביל לרגע הזה – שיחה ברכבת עם ידידה על הדחף הגברי לכבוש כמה שיותר נשים ואחר כך הסיטואציה האבסורדית שבה מצא את עצמו – היה מעולה והדילמה המוסרית שקרעה אותו מבפנים עברה באופן כמעט מוחשי למצלמה וממנה אל הצופה. פרק 11 היה גלולה דחוסה של מתח וציפייה ועיסוק בהתחבטויות שכמעט כל אדם בזוגיות משכשך בהן, אבל הוא הציג אותן כמו שאף תסריט כתוב לא יכול. וסחטיין על בעז שעמד בפיתוי. אובססיית חפירה מעיקה. אבוקסיס (צילום מסך)להתנתק: מהצורך הבלתי פוסק של נדב אבוקסיס לבחוש בחוסר היכולת של הוריו לקבל את הנטייה המינית שלו. נכון, ברור שזה לא קל, זה אפילו כואב מאוד, אבל קיבלנו את התמונה המלאה לפני שבועיים – מדוע לחזור שוב לאותה נקודה המכאיבה? זה היה מוגזם וגם קצת עורר רחמים כלפי ההורים שלו – מה שלא אמור לקרות. עוד בשבוע שעבר דיברנו על המזוכיזם שנוכח מאוד בחיים של נדב. אפשר רק לקוות בשבילו שבפרקים הבאים הוא מפסיק לחטט בפצעים של עצמו. הפלוס: בתוך כל העצב והכאב שהעונה הזו מזריקה לנו ישר לווריד, נעים להיווכח שהדמויות שלנו גם נתקלות ברגעים של הצלחה ואושר. כך למשל אילון מצליחה להרשים את הצוות הגרמני שהגיע לצפות בהופעה של מיומנה בבלגיה, מה שיכול להקפיץ אותה מדרגה, וברוס משיג לאחד המיוצגים שלו (מי היה מנחש שדייס מ"הפמליה" יעשה הופעת אורח במחוברים?) תפקיד בסרט של וודי אלן. תודה על התזכורת שלא הכל מבאס בחיים האלה.ציטוט השבוע: "נלחמתי להיות הילד של כולם ובעצם הייתי הילד של אף אחד". ליאור דיין עושה חשק לאמץ אותו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ