שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
זיו יצחקי, עכבר העיר
זיו יצחקי, עכבר העיר

אם הגמר של “האח הגדול“ דומה למסיבת סיום של מה שפעם היה מותר לכנות כיתה טיפולית, מסיבת הסיום הזאת מורכבת בעיקר מנאומים של המנהלת, המפקח, המחנכת והיועץ הפדגוגי. כל המערכת מגויסת לטובת הגמר, כולל עמותת לתת, הצופים וחברה סלולרית. גם יונית לוי מעבירה את השרביט ומככבת בסרטון קידום עצמי מרושל, מהסוג שאפילו ראשי מועצות מקומיות הפסיקו לעשות. הגמר היה ההזדמנות האחרונה של ההפקה להקיש על קליפת הרימון ולקושש ממנו עוד גרעינים. איתי עשה היסטוריה מקומית, דור ואור עשו אהבה ולא מלחמה על הבמה, פאולינה לא הצליחה לזייף עניין בהדחה של לאון ויחד איתה גם הקהל באולפן. בבית נשארו שתיים, בדיוק כמו שהבטיחו בפרומו, לבנה וטהוניה. הראשונה השתדלה לדבר כמה שפחות, השנייה השתלטה על זמן המסך של מרבית העונה. לאורך הדרך ממשיכים להציק עם המסרונים, אפשר אולי לאמץ בעונה הבאה את ההמלצה של אבי ולתת לאלוהים להחליט?»  האח הגדול 5 - כל הכתבות »  טהוניה רובל זכתה ב"אח הגדול 5" »  "האח הגדול מריץ את הנשים»  כך תעשה את זה בגדול ב"אח הגדול"»  האח הגדול מציג: כך תסתיר לקט»  ההדחה המאוחרת של העונה והתוצאות הבלתי מפתיעות בהתאם. טהוניה זוכה ומנפקת סיפור סינדרלה לדוש בו בחודש תשרי. אם הדרך להתקדם במעלה הסולם החברתי עוברת היום בריאליטי, כל הכבוד לה על כך שהצליחה לעבור את התהליך מסמר השיער. פעם היו מגיעים לשם באמצעות כישרון זה או אחר, אבל זה באמת שייך לעבר. הקמפיין בוודאי יגיע, גם תכנית הטלוויזיה וגם ראיונות בסגנון עלייתה ונפילתה של. בבית חיוור להפליא ובקרב ז'אנר שמיצה כמעט כבר את כל סוגי האנדרדוגים (ערביה, מזרחי, נון-סלב, הומו ועוד) האתיופים נותרו המגזר היחיד שטרם עבר את טקס החניכה הישראלי. אז עכשיו הם עברו. יש עכשיו עוד אתיופית ראשונה בקטגוריה חדשה. אם זה מעיד על התקדמות של החברה הישראלית, זו כבר שאלה של השקפה. "האח הגדול" אולי מתיימרת לייצג את החברה הישראלית, היא בהחלט עושה מאמצים ניכרים לשם כך, אבל היא כבר לא מייצגת שום דבר חוץ מאת עצמה. במהותה דומה "האח הגדול" לבלוקבאסטר הוליוודי בעל מספר המשכים. מסרט המשך לסרט המשך נעלם הקסם שהיה במוצר הראשוני והדמויות המאכלסות אותו הופכות לחלולות יותר והאפקטים המיוחדים נעשים מופרכים יותר בתהליך קפדני של היענות לנתונים היוצאים מקבוצות מיקוד. התהליך הזה לא פסח על "האח הגדול". הרצון להשיג נתוני רייטינג טובים הצליח לחרב גם את העונה החמישית כפי שעשה לעונה האחרונה של "מאסטר שף". ההפקה הייתה בטוחה שהיא פיצחה את המתכון להצלחה: שתי כפיות נטייה מינית, כוס דוגמנית בלונדינית (אפשר בלונד בהיר או בלונד כהה יותר לבריאותניים), שני קילו ויכוחים, מיכל סיפורים אישיים מרגשים ויאללה להכניס לתנור. הפעם הסופלה לא תפח, התבשיל לא הקדיח והקינוח החמיץ. הדבר מה הנוסף שהופך ריאליטי מסוג כזה מעוד תכנית טלוויזיה לתופעה שקובעת סדר יום אינו ניתן למדידה. קוראים לפרמטרים האלה שאר רוח וכוחו של המקרה. מסיבותיו שלו, בעונה הזאת לא אפשר לאף אחד מהם להתרחש. מרוב ניסיונות להכניס למטריצה את המינון המדויק של מריבות, השפלות, סכסוכים ומכות הדדיות, שכחו שם את האהבה. כשנזכרו בה, כבר היה מאוחר מדי. הקהל לא התחבר לאף אחד מהדיירים. וזהו הסיוט הגדול ביותר של קשת, אדישות וחוסר עניין של הצופים. מי שהתיימרה לייצר נכסי צאן וברזל של התרבות הישראלית הפכה לזכיינית הגדולה ביותר של מכירת אוויר בשקל. שתי כפיות נטייה מינית וקילו סיפורים סוחטי דמעות. טהוניה ולבנה (צילום מסך)בסופו של דבר, "האח הגדול" נפלה קורבן להצלחה של עצמה. יורם זק עשה עבודה מצוינת בהטמעת ערכי המותג בקרב העם. אמירת דבר והיפוכו, שיסוי איש ברעהו, שקרים, מניפולציות, הבטחות שאינן מתגשמות ומשחקי הפוך על הפוך בלתי פוסקים כפס קול לסיפורים סוחטי לב הפכו למרכיב בסיסי בכל תכנית ריאליטי. כבר אין ל"אח הגדול" מונופול על המלכת מלכים והדחתם מכסאם. הצופים יכולים לעשות את זה לתוצר אחר של ערוץ 2 שיושב בממשלה. הרבה יותר מרגש להגיב לו בפייסבוק מאשר לסמס לעוד איזה אדם ממוצע להפליא חושב שהוא ראוי לתשומת לב. למה להשקיע בדיוני התקציב של הדיירים אם אפשר להשפיע על התקציב האמיתי? לכך הצטרפו הקיצוצים בתקציב שהובילו למשימות דלות בדימיון ובחומר. אז מה הלאה? "האח הגדול" מתבוננת לימין ולשמאל. דינוזאורים כמוה מתים בדרך כלל בגסיסה איטית וארוכה. אפשר לשאול את החברים מ"כוכב נולד". הקהל הולך ומתפזר בין מסכים, בעולם המודל שנישא בפי קול הוא זה של נטפליקס, ערוצי הכבלים והסדרות מעוררות הבאז שלהם. לא בטוח שהשוק הישראלי יכול לפרנס מודל כזה. אז יהיה צריך למצוא דרך להשאיר את הצופים במצב של בערות וכניעה. אולי ייתנו להם להחליט מה יעשו הדיירים במשך היום, אולי גם ימציאו אפליקציה שתאפשר לחשמל אותם בשעות הפנאי. לא רק ליורם זק מגיע. עד שיוחלט איך יוצאים מהברוך, מי שאכפת לו מוזמן לשיר לפי הקצב של שיר דיירי הבית: "אח גדוווול, אל תבוא, אח גדוווול אל תבוא!". כמו עם מלך מים ודבורים, אולי זה יעזור. אפשר גם לקרוא לאבא שבשמיים. מה שעושה את זה לכם. שתהיה שנה טובה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ