"לצבי יש בעיה": צביקה הדר סתם מתבכיין

עם סצנות לא אמינות ותסריט מגושם שמאכיל את הצופים בכפית, אין ספק שלסדרה החדשה של צביקה הדר יש הרבה בעיות. מצד שני, יש לה גם לא מעט פוטנציאל להפוך לקומדיה טובה

נועה אנג'ל, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הסדרה לצבי יש בעיה
צילום: שי גולדמן
נועה אנג'ל, עכבר העיר

לצביקה הדר יש בעיה. הוא סבור שהוא כבר לא רלוונטי, פוחד שישכחו מי הוא ורוצה את ה-30 אחוז רייטינג שלו מימי "כוכב נולד" בחזרה. את תבנית הסלב המיוסר ראינו כבר לא פעם בצורה זאת או אחרת (על קצה המזלג: "איש חשוב מאוד" של יהודה לוי, "מסובך" של רן שריג, "מה זה השטויות האלה" של עדי אשכנזי וכמובן "צומת מילר" של אדיר מילר שההשוואה אליה כמעט בלתי נמנעת). הבעיה של צבי – ויש יותר מאחת - מתחילה כאן ממה שמסתמן כבעיה כוללת של רוב הסדרות לעיל - הדר ודומיו מנסים לשכנע את הצופה שיש פער עצום בין ה"סטאריות" לעולב הקיומי הרגיל של חיי היומיום, מה שאמור ליצור את העניין עליו נשענות סדרות מהסוג הזה. 

» "לילה טוב עם אסף הראל": רקוויאם לתקשורת 
» בת חן סבג: "עדיין יש לי פה גדול"
» סדרות הרכש שמחכות לכם בעונה הקרובה
» הסדרות הישראליות שמחכות לכם בחורף
» הילארי נגד טראמפ על פי הסדרות האמריקאיות

זה היה עובד לו אם אכן היה פער משמעותי שכזה, אלא שבישראל של 2016 כבר אין דיסטאנס אמיתי בין האזרח האלמוני למפורסם. כל טוקבקיסט כבר משיג את הידוען החביב עליו בפייסבוק ומשאיר לו הודעה על הקיר כאילו הם חברים מהגן, מקלל אותו בטוויטר ונותן לו צ'פחות ברחוב כשהוא יורד עם הכלב. כל ראיון שידוען כזה נותן מחזק מה שכולם יודעים כבר מזמן - רובם המוחלט של האמנים הם אנשים שרוטים וחרדתיים עם יכולות הסתגלות גבוליות לעולם האמיתי. אז מה מבקשת "לצבי יש בעיה" לחשוף? שגם סלבס הם בני אדם פגיעים שחוששים מן העתיד וכמהים לכמויות צומי ואהבה? אכן, תגלית המאה. זאת גם בעצם הבעיה הראשונה בסדרה: תחושת הדז'ה-וו. הפגישות הבלתי נמנעות של צבי עם פסיכולוגית מטורללת שכמובן מסרבת להכיל אותו, סצנת ה"בוא אני אצלם אותך אומר מזל טוב לחבר שלי, אבל זה רק כי לא השגתי את ציון ברוך", מכרים ובני משפחה שמחזיקים אותו קצר ומשתלטים על חייו ועוד.

הבעיה השנייה של צבי היא האמינות. הדר הוא חד משמעית לא "הז בין", כשם הפרק הראשון. הוא אמנם נראה פחות על המסך מבעבר אבל שמו ודמותו עדיין מוכרים היטב. זה לא סוד שבמהלך שנותיו הרבות בטלוויזיה ובתעשייה באופן כללי הוא גילגל סכומים יפים, ולבד מהכישלון הישן מאוד והחולף של "שישי שואו" (שגם אותו כנראה לא זכרתם עד לקריאת שורות אלה), הקריירה שלו לא חוותה שום קריסה משמעותית. תעשיית הטלוויזיה היא ביתו לכל דבר, ויש לשער שהוא לא נאלץ לדפוק יותר מדי על דלתות לפני שניתן לו תקציב ומקום להפקה הנוכחית. מכאן קצת קשה להתחמק לאורך כל הפרק מן התחושה שהדר קצת מעמיד פנים שהוא מתבכיין, אוי-אוי-אוי שכזה, כפי שרומזת לו הפסיכולוגית (המאוד מוגזמת כאמור, שנראתה כאילו נלקחה בגסות מהפקה של אדיר מילר) בסדרה. גם מה שאמור להיות רגע כן וצובט-לב כשצביקה מאזין בחשאי לשני כוכבי ילדים צעירים שלועגים לו ולחוסר הרלוונטיות שלו, משהו בסצנה פשוט לא אמין. אלה לא רק שורות התסריט המגושמות שמאכילות את הצופה בכפית ("אתה חושב שיום אחד גם אנחנו נתחבר לכוכבים צעירים וניראה פתטיים כאלה?" אומרת אליאנה תדהר לתובל שפיר), אלא גם עצם הידיעה שצביקה הדר עדיין לא הגיע באמת לשלב הזקן והפתטי בחייו המקצועיים, למרות שזה מה שהוא נורא מתאמץ למכור לנו.

הבעיה השלישית של צבי היא שהוא לא יכול להשתחרר לגמרי ממחוזות הריאליטי, וזה ניכר בעיקר בצורה בה הסדרה בנויה: כל סצנה מציגה דקה אקראית מסדר יומו, שישים שניות בדיוק. זה גימיק נחמד בהתחלה, אבל מתחיל לעצבן בשלב מסוים. הסצנות קצרות מדי, שטוחות, לא מתחברות ולא מסוגלות לקבל עומק אפילו בממד הקומי. מה שמביא אותנו לבעיה מרכזית נוספת - בכל אורך שהוא, התסריט פשוט לא מספיק מצחיק או מעניין. יש אמנם הבלחות מבריקות פה ושם ("אתה חי בשנת טלע"ד", כפי שמטיח בצביקה השכן הסחבק שלו, המגולם היטב בידי גל תורן), ואת עיקר הגיחוכים האותנטיים הבודדים סוחטת אשתו בסדרה של צביקה, לטי (שיפי אלוני המוצלחת מאוד), שמחזיקה ארסנל פרצופי "מה הזה החארטה הזה באמא שלי" משכנע כמעט כמו הדר עצמו בימיו הטובים כז'וז'ו חאלסטרה. אבל רמת ההומור הכללית עדיין טעונת שיפור, ופוטנציאל קאלט טרם נראה באופק. ובכל זאת, למרות כל הפגמים שהפרק הראשון אינו חף מהם, עדיין משמח לראות את הדר במקום טבעי ונינוח יותר אחרי שנים ארוכות של ריאליטי מלוקק שנדמה שכיבה קצת את היכולות הקומיות הפרועות שלו. מתחת לתעשיית החלומות המזויפת שנטל בה חלק מרכזי משך יותר מעשור, בחליפות ועניבות חונקות, נחמד לגלות מחדש את הדר כשחקן המצוין שהוא, ולשם שינוי בלי שייאלץ לברוח למבטאים או דמויות מוקצנות. נותר רק להמתין ולראות אם צבי יצליח להתגבר על הבעיות הבסיסיות שלו בפרקים הבאים ולהפוך את הסדרה על חייו לקומדיה טובה באמת, אולי אפילו כזו שמצליחה גם ממש לרגש ולגעת מעבר להומור. זה תרחיש אפשרי לחלוטין, בהסתמך על היכולות שהפגין בפרויקטים קודמים. לצבי אמנם יש קצת בעיות, אבל בסך הכל גם הרבה פוטנציאל.

"לצבי יש בעיה", ימי רביעי ב-22:45, ערוץ 2

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ