אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"איכילוב": אל האזורים האפורים של הרפואה

עם מצלמה רועדת, פריימים מחוספסים והרבה שגרה מתארת הדוקו-בית-חולים של רשת את המציאות הלא-זוהרת של "איכילוב"

תגובות
עדי אורני

בתחילה היו תכניות המוזיקה – "כוכב נולד/הכוכב הבא" מול "דה וויס" ו"אקס פקטור". אחר כך הגיעו תכניות הבישול – "מאסטר שף" מול "משחקי השף", ועכשיו תורן של סדרות בית החולים. הזכייניות "רשת" ו"קשת" ממשיכות להילחם זו בזו על פורמטים, ומולידות תוך כדי המאבק לוח שידורים דומה, אולי אפילו דומה מדי. אמש (חמישי, ה-8 בדצמבר) עלתה על המסך העונה השנייה של הדוקו-בית-חולים, "איכילוב", שיצרו רותי שץ ועדי ברש. העונה הראשונה עלתה כבר לפני כשנתיים לשידור ב-yes, ובהמשך קיבלה שידור שני ב"רשת". אז היו ששת הפרקים תוצר של עבודת דוקו מאומצת, שנפרשה על פני שלוש שנים. ב"רשת" ראו כי טוב והוחלט על הזמנת עונה שנייה. וכל כך למה? כי החברים בצד השני של רמת החייל, העלו בקיץ האחרון דוקו-בית-חולים משלהם – "המתמחים", שעוקב אחר קבוצת מתמחים (בדגש על כירורגים), בבית החולים תל השומר.

» "לילה טוב עם אסף הראל": רקוויאם לתקשורת » בת חן סבג: "עדיין יש לי פה גדול"» סדרות הרכש שמחכות לכם בעונה הקרובה» הסדרות הישראליות שמחכות לכם בחורף» הילארי נגד טראמפ על פי הסדרות האמריקאיותעבודה פחות זוהרת. "איכילוב" (צילום מסך מהפרומו של רשת)למרות שלפי החשבון "איכילוב" הייתה קודם, אי אפשר שלא להשוות בין שתי הסדרות. "המתמחים" היא כמעט סדרת-תוכן-שיווקי של תל השומר. לא כי היא אגרסיבית בשיווק בית החולים כמו שהיא מספקת מצג מהודק, ערוך בקצב גבוה, של אנשים יפים, טובים ומוכשרים. אין בה המון דם וזוועות, ובמקום זה יש בה גיבורים אנושיים, שקל מאוד לפתח אליהם הערצה. "איכילוב" לעומת זאת מציגה פריימים יותר מחוספסים ומלוכלכים, ובמובן זה היא הרבה יותר סדרת דוקו מ"המתמחים". חלק מהשוני הזה מגולם גם בבחירת הגיבורים עצמם: אם "המתמחים" התמקדה בסופר-סטארים של עולם הרפואה, הכירורגים, הרי ש"איכילוב" כבר הרחיבו את היריעה לאחיות ועובדי בתי חולים שעבודתם לא בהכרח זוהרת.

המצלמה של שץ וברש רועדת, והיא תופסת פריימים כמעט כמו מצלמת חדשות – בריצה, בהתנשפות, לעיתים גם בהצצה אל מה שלכאורה אסור לנו לראות. יחד עם זאת, אם יש משהו ש"איכילוב" מצליחה להראות הוא עד כמה חלק ניכר ממקצוע הרפואה לא מתחיל ונגמר בכירורגיה. הניתוח הוא אירוע שיש לו התחלה, אמצע וסוף. הניצחונות וההפסדים בו ברורים, ולכן הוא "מוצר" שקל להעביר בטלוויזיה. את השגרה במחלקה האונקולוגית, כפי שאנחנו מקבלים דרך עיניה של האחות מנו ולר, קשה יותר לארוז במסרים קצרים. הרפואה שם היא לא מעשה אמנות אלא מעשה יומיום, פקידותי כמעט, שכולל בדיקות דם, תליית אינפוזיות, תשאול על תופעות לוואי ועידוד החולים. היא שגרה, שכמו שאומר ברי, אחד החולים המוצגים, אפשר רק לקוות שתימשך עוד קצת זמן.

מקצוע הרפואה לא מתחיל ונגמר בכירורגיה. "איכילוב" (צילום מסך מהפרומו של רשת)במובן מסוים התיעוד של אירוע הירי בבר הסמטה בתל אביב סותר את הגישה הזאת. מדובר הרי באירוע שהסעיר מדינה שלמה, ושאיכילוב שימש בו הלכה למעשה כנקודת הניקוז עבור כל הפצועים מחד וצוותי התקשורת מאידך. אבל שץ וברש לוקחים את הצופים שלהם אל האזורים האפורים של הרפואה, אלה שאין בהם תהילה ואפילו לא גיבורים. יש בהם רופאים שמנסים לעשות ככל יכולתם, וחולים שמקווים שיצליחו. יש בהם משפחות עם מבט עייף ומבולבל, שגם בקבלת בשורה טובה לא קופצות משמחה לשמיים. כן, בית חולים הוא לא פרק של "האנטומיה של גריי" ואפילו לא של "אי אר", ממש כפי שחיינו אינם אופרת סבון. כבר כל כך התרגלנו שכל חוויה שכזאת מתווכת לנו דרך דרמה רומנטית ופרצופים יפים, עד שהעריכה החדה (ולעיתים מקוטעת) של "איכילוב" יכולה לבלבל. אין טסטמוניאלס בלתי נגמרים שמסבירים לנו את הפרוצדורה מהתחלה ועד הסוף, אין תאורה סוחפת או מוזיקה מקפיצה. מה כן יש? כמו בכל בית חולים – חיים ומוות, מעורבבים זה בזה עד שאי אפשר להבחין ביניהם. "איכילוב", ימי חמישי ב-22:30, ערוץ 2

כתבות שאולי פספסתם

*#