"מיינדהאנטר": האם מצאנו את "הסמויה" הבאה?

הסדרה החדשה שיצר הבמאי דיוויד פינצ'ר לא מדברת באקשן ואלימות, ומתהדרת בכתיבה אינטליגנטית, הפקה תקופתית מוקפדת, וריאליזם שעושה את כל ההבדל

מרט פרחומובסקי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סצנה מתוך הסדרה מיינדהאנטר
סצנה מתוך הסדרה מיינדהאנטרצילום: Patrick Harbron/אי־פי

אם ציפיתם ש"מיינדהאנטר", הסדרה הרוצחים הסדרתיים החדשה של נטפליקס שעונתה הראשונה עלתה לאוויר בשישי  האחרון (13 באוקטובר), תתפקע מאקשן, דם ואיברים כרותים, סביר להניח שתתאכזבו. דיוויד פינצ'ר, אחד הקולנוענים האמריקאיים הבולטים של שני העשורים האחרונים, שעסק בעבר בדמויות מהסוג הזה  ב"שבעה חטאים" ו"זודיאק" המשובחים, החליט לאתגר את הציפיות של הצופים וליצור סדרה שמורכבת ברובה המוחלט משיחות בין אנשים בחדרים סגורים. יש להניח שההצלחה הגדולה של "בית הקלפים", יצירתו הקודמת של פינצ'ר לטלוויזיה, עזרה למנהלי נטפליקס לתת אמון בחזון הנועז. עם זאת, יש להניח שללא כוכבים בסדר גודל של קווין ספייסי ורובין רייט בתפקידים הראשיים, וללא עלילת מתח פוליטית-מלודרמטית רבת תפניות, יהיה ל"מיינדהאנטר" קשה להתקרב למידת הפופולריות שהסדרה הקודמת זכתה לה. מדובר ביצירה אליטיסטית יותר, שמיועדת לקהל מתוחכם וסבלני יותר, בעוד שחלק ניכר מהצופים עלול להשתעמם ממנה מאוד. עם זאת, מי שייתן ל"מיינדהאנטר" צ'אנס עשוי להתפעל מהרעיון המקורי והנועז, מהכתיבה המשובחת ומההפקה התקופתית המוקפדת, שעשויים להפוך את הסדרה לממתק עבור "מביני עניין".

» הצצה לעונה הבאה של תיקים באפילה
» מה כדאי לראות בנטפליקס בסתיו?
» סדרת הפורנו שמתאמצץ יותר מדי

הולדן פורד (ג'ונתן גרוף, "גלי") הוא סוכן FBI צעיר בשנת 1979, שמלמד בבית ספר לסוכנים, אך מרגיש שהשיטות של הארגון מיושנות ואינן מחוברות להתפתחויות האחרונות בתחום הקרימינולוגיה ומדעי ההתנהגות. מה שהכי מפריע לו הוא שהארגון אינו ערוך להתמודד עם תופעה חדשה, שמחרידה באותה תקופה את ארצות הברית – תופעת הרוצחים הסדרתיים, שהורגים לכאורה ללא מניע. יחד עם הסוכן הוותיק והציני יותר ביל טנץ' (הולט מקקלאני), מחליט הולדן לראיין רוצחים סדרתיים העצורים בבתי כלא שונים, במטרה לחקור ולפענח את דפוסי ההתנהגות שלהם.

עבור "מביני עניין". צפו בטריילר של מיינדהאנטר:

MINDHUNTER | Official Trailer [HD] | Netflixקרדיט: Netflix

"מיינדהאנטר" מתבססת על ספר עיון, שנכתב על-ידי ג'ון דגלאס ומארק אולשאקר, סוכני FBI לשעבר, שמסקר את ראשית ההתמודדות של הארגון עם "פרופיילינג" של רוצחים סדרתיים. פינצ'ר ושותפיו ליצירת הסדרה השתמשו, לפי הצהרותיהם בתקשורת, בחומר הדוקומנטרי, כדי לחדור מבעד להילה שנוצרה לרוצחים הסדרתיים בתרבות האמריקאית, ולהסתכל עליהם מחדש כבני אדם בשר ודם, עם נפש מעורערת ואומללה. הריאליזם הוא שם המשחק כאן. הפרק הראשון של הסדרה, שנכתב על-ידי הכותב הראשי שלה ג'ו פנהאל, מבצע לא מעט פיתולים מיותרים במבט ראשון, עד שהוא מגיע לקראת סופו למפגש הראשון בין הולדן לביל ולראשית שיתוף הפעולה ביניהם. פנהאל מרשה לעצמו לבנות אקספוזיציה ארכנית, כמעט ספרותית במהותה, שנועדה בעיקר לאפיין את דמותו של הגיבור. גם אם לא ברור עד כמה היה נחוץ לעקוב מקרוב אחרי הדרך שהולדן עשה מהשטח למשרה מלאה באקדמיה לסוכנים ולבסוף לשיתוף הפעולה עם ביל, קשה להתעלם מהכתיבה השרירית והמתוחכמת של הדיאלוגים ולרצינות הקפדנית, שבה הסדרה מתנהלת. אחרי המפגש בין השניים וההחלטה ללכת להפגש עם רוצחים, הסדרה ממריאה באמת והולכת לכיוונים מסקרנים ומעוררי מחשבה, שאמנם דורשים סבלנות והקשבה, אבל מבטיחים עומק ומורכבות נדירים.

דיוויד פינצ'ר, שביים את שני הפרקים הראשונים ושני פרקים נוספים של העונה, העניק לסדרה את פלטת הצבעים המוכרת שלו, עם הרבה שחורים וצהובים, וגם את הסגנון הקפדני והמצמרר. מה שעדיין לא ברור הוא האם גרוף ומקקלאני, השחקנים הראשיים, יצליחו להפוך את דמויותיהם למספיק מעניינות ומעוררות אמפתיה, כדי לגרום לצופים להשקיע את רגשותיהם בסדרה. אחרי צפייה בשלושת הפרקים הראשונים, וחרף העובדה שהשניים עושים עבודה טובה, השאלה הזאת עדיין נותרה פתוחה. הדמויות של סוכני הFBI הן בשלב הזה הרבה פחות מעניינות מהדמות של אד קמפר, למשל, הרוצח הסדרתי הראשון שהשניים מראיינים, שזוכה לביצוע גדול מהחיים מצד קמרון בריטון. צריך לקוות שהיוצרים מודעים לאתגר, ושומרים כמה הפתעות בתחום הזה להמשך.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ