למרות שרוב הציבור הישראלי מדיר רגליו מההתנחלויות - הוא מעריץ את המתנחלים

הסיקור של חברת החדשות את תאונת הדרכים ליד שבי שומרון היה חיבוק חם למתנחלים. מובן מאליו שכמשפחה פלסטינית נפגעת בתאונת דרכים לתקשורת לא אכפת

רוגל אלפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארזי-לרנר בראיון לשש עם עודד בן עמי, אתמולצילום: צילום מסך ערוץ 2
רוגל אלפר

שש עם עודד בן עמי, 18:00, אפיקים 12 ו-13

כל ההערצה העמוקה שרוחשת החברה הישראלית למתנחלים באה לידי ביטוי בראיון שגרתי ומתבקש כביכול עם המתנחלת אטי ארזי-לרנר משבי שומרון, שתכליתו לכאורה לסחוט סיפור אנושי מרגש מתאונת דרכים. אבל דווקא ממעמדים עיתונאיים כאלה, שלמראית עין אינם עוסקים כלל בסוגיית הבעלות הישראלית על הגדה, אפשר להקיש שישראל לעולם לא תיסוג מהגדה ושההתנחלות שבי שומרון לעולם לא תפונה. זה לא עניין שתלוי במנהיג או בשלטון. זה בגלל שרוב הציבור הישראלי מדיר רגליו מהגדה - אבל בו בזמן מעריץ את המתנחלים, שנחשבים לאליטה הערכית האמתית בישראל.

למה בעצם רואיינה ארזי-לרנר? ליד שבי שומרון התרחשה תאונת דרכים. נהרגו בה שלושה בני אדם: פלסטיני, ושני אחים יהודים ממשפחת ליפניק. וכך הוצג הנושא: "אבל כבד ירד אמש על שבי שומרון" בעקבות "התנגשות רכב פלסטיני במכוניתה של משפחת ליפניק". המושג "פיגוע" לא נאמר במפורש אבל הוא משתמע בסאב-טקסט. המקרה טופל למעשה כמעין פיגוע נגד משפחת ליפניק. בגלל שהחברה הישראלית מאדירה את אחוות המתנחלים, את הסולידריות שלהם, מיד הובהר כי האסון של משפחת ליפניק הוא האסון של ההתנחלות כולה: מדובר ב"שבר בשבי שומרון", וארזי-לרנר התבקשה להתייחס ל"הלם" בעקבות "מה שקרה לבני המשפחה ומה שקרה לכם, התושבים ביישוב". וכך מועבר מסר אידאולוגי חיובי על אווירת החלוציות בהתנחלות, שמתאפיינת בקהילתיות הדוקה, שנעדרת מיישובים כמו אשדוד וגבעת ברנר - ישראל השבעה והממוסדת. הרבה מהראיון התנהל כמו תשדיר שירות לערבות ההדדית ולמשפחתיות בהתנחלות. זה היה חיבוק חם של חברת החדשות לשבי שומרון. בשם הפטריוטיות והלאומנות, התקשורת מפגינה דאגה מיוחדת לשלום החלוצים היהודים בגדה. מאליו מובן שכאשר משפחה פלסטינית נפגעת קשה בתאונת דרכים לתקשורת לא אכפת, למרות שגם הפלסטינים נתונים לשליטה ישראלית בגדה. העליונות היהודית מובנת מאליה.

"לצערי", טענה ארזי-לרנר, "ב-70% מהתאונות ביהודה ושומרון מעורבים פלסטינים". עכשיו דמיינו אשה לבנה שפעילה בקו-קלוקס-קלאן באלבמה מכריזה כי השחורים אחראים לרוב תאונות הדרכים באזור, לאחר ששכנתה מתה בהתנגשות עם מה שמכונה "רכב שחור". נשמע צורם, "רכב שחור"? במה זה שונה מ"רכב פלסטיני"? "רכב פלסטיני" - מה זה בכלל? זה אוטו שמייצג את הפלסטינים? זה אוטו שהנהג שלו פלסטיני במזיד ולא במקרה? לאוזן יהודית בישראל נשמע הביטוי הזה טבעי לגמרי. למה המכונית של משפחת ליפניק לא מכונה "רכב יהודי"? ומה בעצם רומזת ארזי-לרנר? שפלסטינים לא יודעים לנהוג? שהם נחותים באופן כלשהו? כנראה. המדור מאחל החלמה לפצועים היהודים ולפצוע הפלסטיני.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ