כשמקשיבים למירי רגב, אפשר לחשוב שרבין מבין שנרצח בצדק

תגובת מירי רגב להפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין, פייסבוק

רוגל אלפר
רוגל אלפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירי רגב
מירי רגב. יכולה לייחס לאגדת רבין מה שמתאים לשלטון

"זה שהשמאל חבר לערבים זה בעיניי גם כן אבסורד", הכריזה מירי רגב אתמול (ראשון) בכניסה לישיבת הממשלה, כשהתייחסה להפגנה שנערכה בכיכר רבין במוצאי שבת. "אני בטוחה שרבין מתהפך בקברו כשהוא רואה מה קורה, אם הוא היה רואה שכיכר רבין הפכה להיות לכיכר שבה מונפים דגלי פלסטין", אמרה.

יש צורך לחזור כאן על המובן מאליו, למרות שצוין אינספור פעמים בתגובה לדברים: אם רבין לא היה נרצח, לא היה מתהפך בקברו וכו'. רגב אמנם לא הזכירה שרבין נרצח, וגם לא התכחשה, אבל בעצם השמטת העובדה שנרצח יש בדבריה, בהקשר זה, משום ניסיון לשכתב את ההיסטוריה. שהרי נרצח רק בגלל שרצה להעניק לפלסטינים את הזכות להקים מדינה לצד ישראל. אותה מדינה שמיוצגת בדגלים שהונפו בכיכר, ושמהווה חלק בלתי מבוטל מאותה פלסטין שאותה קראו המפגינים לפדות, במה שכינתה רגב, "הסתה, מצב בלתי אפשרי".

מה שמצמרר במיוחד בדברי רגב, מעורר חלחלה ממש, הוא שמבחינתה כבר אין זה רלוונטי לציין איך ולמה רבין מת. משל אין באופן מותו שום עניין למאבק הפוליטי בישראל. בשעה שרצח רבין הוא כמובן האירוע הכי קריטי למאבק הפוליטי בישראל, משום שערער ושיבש כליל את עיקרון החלפת השלטון כאן באמצעים דמוקרטיים, והעלה לשלטון - בבחירות שרק אשררו את תוצאת הרצח - את בנימין נתניהו, שהתגלה כמהפכן הממציא מחדש את ישראל. ברגע שרצח רבין נמחק, מתאיין המאבק הפוליטי. אין יותר צורך בחילופי שלטון.

מדברי רגב סביר להקיש כי כיכר רבין נקראת על שם רבין שמת בנסיבות טבעיות. רבין נחשב מאז שנרצח לסמל השמאל השואף להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. בדבריה מנכסת רגב את רבין למחנה הפשיסטי בראשות נתניהו. משמע, רבין מעולם לא רצה לחבור לערבים, לא נחשב על-ידי הימין המשיחי לבוגד, לא נרצח בגלל בגידתו במולדת. ולכן אין השמאל רשאי לשאוב כיום השראה או לגיטימציה מרבין. רצח רבין איננו סמל למאבק השמאל לשלום. אין לשמאל סמל ואין מנהיג אידיאולוגי. השמאלנים בכיכר הם בוגדים גם בעיניי רבין.

אין זה אלא שבקברו הבין רבין שנרצח בצדק. זה תהליך שעבר עליו שם. ובעטיו התהפך כשראה דגלי פלסטין בכיכר הקרויה על שמו. לאחר שהושתק בכדורים שירה לתוכו יגאל עמיר, רגב רשאית לדבר בשמו. היא הרי דוברת מקצועית. רבין נהפך מדמות היסטורית קונקרטית, לדמות בדיונית. הוא כעת יצור מיתי, שכדרכן של ישויות מיתיות מאיזה עבר רחוק, נשכח ומעורפל, מתהפכת בקברה. רגב יכולה לייחס לאגדת רבין מה שמתאים לשלטון. ועצם אזכור עובדת רצח רבין היא בגידה, מתקפה על הלאומיות הישראלית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ