שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שני ליטמן
שני ליטמן
מתוך ברקוד. אפשר לסכן את הראייה ממש ליד הבית
מתוך ברקוד. אפשר לסכן את הראייה ממש ליד הביתצילום: צילום מסך מתוך ער�
שני ליטמן
שני ליטמן

במשפחתו של בן זוגי, שבה לכולם יש עיניים כחולות בהירות, נולד לפני כמה שנים תינוק. אמו של התינוק הצליחה להסתנן למשפחה, למרות עיניה הכהות. וכך יצא שגם הפעוט המתוק התהדר בזוג עיניים יפות וחומות. זה לא הפריע לבני המשפחה המורחבת להציץ לתוך העריסה בבית היולדות ולהכריז שגם החבר החדש במשפחה נולד עם עיניים כחולות. "אצלנו כולם ככה", הכריזה הסבתא. כשעומתה עם המציאות הברורה לעין, סירבה להתייאש. "הצבע משתנה", הודיעה חגיגית, "גם לו יש עיניים כחולות". כיום, שש שנים אחרי, יש מי שעדיין מחכים שהצבע שלו, וגם של אחיו הצעיר, יתיישר עם הקו המשפחתי. 

במבט ראשון, הזכיר לי האייטם על ניתוחים לא חוקיים לשינוי צבע העיניים, את האירוע המשפחתי המופרך הזה, ואת הכמיהה הנפוצה כל כך והמעט מופרעת לפעמים, לעיניים בצבע כחול. במסגרת האופנות ההולכות ונמתחות, מתרחבות, מתחמצנות, מתכווצות ומתמלאות, של שינויים קוסמטיים מרחיקי לכת — שינוי צבע העיניים הוא בסך הכל עוד צעד מתבקש בדרך להפוך את כולנו לסקנדינבים בני 12. אבל מיקומו של האייטם המטריד, בין כתבה על סיילים מזויפים לדיווח מנקר עיניים במיוחד על מלונות בסאנטוריני וסקירת מדממת של מסעדות אכול כפי יכולתך, היה מעט חשוד.

לכאורה, מדובר בסיפור שראוי לכותרת הפייסבוקית הנפוצה "הכל מטומטם". הובאה שם עדותה של "מיכל", שם בדוי, בעיוות קול, שנסעה להודו ושילמה 50 אלף שקל, כדי שישתילו לה שבבי סיליקון בעיניה, שיפכו אותן לצבע כחול זומבי. אחרי כמה חודשים היא התחילה לאבד את הראייה ונאלצה לנסוע לשם שוב כדי שיעשו לה ניתוח מתקן. מאז היא גם לא רואה טוב, וגם קיבלה צבע עיניים של שלולית באלנבי. אכן, סיפור מזעזע ומטופש מאין כמותו.

אבל ב"ברקוד", מסתבר, זו בסך הכל הובלה לתוכן שיווקי. מיד אחר כך רואיין ד"ר אברהם לוי, כירורג פלסטי, שהודיע באבירות שהוא "מכיר את הסכנות הטמונות בניתוח לשינוי צבע העיניים", אבל גם "מכיר מצוין גם את הדרישה הישראלית להבהרת הצבע". כעת הוא מנסה — לאור הדרישה, כמובן, הוא איש עם לב טוב — להכניס לארץ טכנולוגית לייזר לשינוי צבע העיניים, ועל הדרך עושה למצלמה סיור במרפאה שלו. כדי לחזק את הקייס של הדוקטור, הובאה לכתבה מרואיינת שבתור ילדה תמיד חלמה "שיהיו לי עיניים כחולות או ירוקות". חדי ראייה, שלא השתילו לעצמם סיליקון, הבחינו בכיתוב הדק שבו נכתב שהיא אחותו של הרופא.  

רגע, אז זה לא מטומטם, לנסות לשנות את צבע העיניים? בברקוד חושבים שלא. הדבר המטומטם היחיד הוא לנסוע עד הודו בשביל זה, כשעם עוד קצת מאמץ ופרסום חינם (האמנם חינם?) לרופאים כמו ד"ר לוי, ואפשר יהיה לשלם עבור זה סכומים מופרכים ולסכן את הראייה ממש ליד הבית.  

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ