קשר דם: הסדרה שעוזרת לברוח מהצרות

קשר דם, yes binge

למי שכמוני איננו מסוגל לנשום בצורה סדירה בצל תוצאות הבחירות, הסכם הגרעין האיראני ומות הילדים במחסנים, ואינו יכול עוד לראות אף פוליטיקאי מתראיין, מומלץ לטבוע, כמוני, ב"קשר דם" – הסדרה החדשה של נטפליקס מאת יוצרי דמג'ס הפופולארית.

שמעתי על אנשים שפנו אחרי הבחירות להתנחם בעונה החמישית והמופרכת של "אחוזת דאונטון" ואפילו בעונות האחרונות והמחופפות של "אבודים". סוטה אחד התוודה כי הוא צופה בשידורים חוזרים של "שושלת". זו אינה טיפשות או קלות דעות, אלא התגלמות של יצר החיים בבני אדם גמורים מהמציאות.

"קשר דם" מגוללת את סיפורו של שבט ריינבורן, השוכן באזור הקיז של פלורידה (כך שיש שם נופים ימיים וחתיכות), על קורותיו האפלים וסודותיו הכמוסים עם שובו של הבן הבכור דני, "הכבשה השחורה" של המשפחה, לרגל חגיגות 45 שנים למלון המשפחתי.

• "קשר דם" של נטפליקס חודשה לעונה שנייה
• "קשר דם": 13 שעות סוחפות של צפיית בינג'

באופן אישי אני מחבבת סיפורים שמלמדים כמה מסוכן הוא הארגון הנקרא "משפחה", ומאשררים מסקנה שמקבלת תוקף מדעי אחרי סדר פסח, ולפיה ככל שקיימים במשפחה טקסים חשובים ומושקעים יותר, כך היא מתפקדת פחות. גם צוות השחקנים רחוק מלהיות מביש, כשהמובילה היא זוכת האוסקר סיסי ספייסק שממלאת תפקיד בנאלי, אבל בכל זאת – סיסי ספייסק.

אבל העלילה, השחקנים, ניתוח הדמויות והאמצעים האמנותיים משניים לז'אנר שאליו משתייכת "קשר דם", שהוא הדבר שעליו יש לדבר. זוהי סוגה שניתן לכנותה "פיגור לא בוטה מדי, שארוז בצורה נאה ומכובדת", כזו שמאפשרת לאנשים שמחשיבים עצמם לאינטלגנטים להסדיר את הנשימה בתקופות היפרוונטילציה. זהו ז'אנר נפוץ שאינו מוערך דיו, כשם שאין מוקירים מספיק את תרומת הצווארון הכחול למשק.

תרומת סדרות כמו "קשר דם", השומרת על מבנים פטריארכליים וסכמות דרמטיות פשוטות ויעילות (הגברים הם דמויות "עמוקות", הנשים סייעניות או מתות ובכל מקרה יפות) היא באפקט "העולם מתמוטט אבל ארביץ שני פרקים ואשכח מהכל" שהן יוצרות. היא מפתיעה במידה, כלומר אינה מטלטלת בשום צורה, קולחת אך לא מורכבת מדי, מייצרת ציפייה לפרקים הבאים, אך לא גורמת לשברון לב בפרידה ממנה. בקיצור נותנת מוצא של כבוד לאנשים שזקוקים לטלנובלה, אך לא רוצים לשקוע ב"יפים והאמיצים" ודומותיהן, המיועדות לאנשים לפני או אחרי אסונות נפשיים כבדים.

אז בין חרדות ממלחמה בקיץ, למאמץ האינטלקטואלי שדורשת "הג'ינקס" המטלטלת, והציפייה לעונות הבאות של "הגשר" ו"בלש אמיתי", לכו תשטפו את המוח בחופים היפים של "קשר דם". תישארו אותם אנשים, רק עם ראש פחות נפוח מדאגות.