טרגדיה קטנה ברמה משפחתית, ייאוש ברמה עולמית

מהסרט "גירסא דינקותא", המתאר סיפור של אם שעזבה את העולם החרדי עם ילדיה, עולה מחשבה מטרידה: אם גם קשרי דם אינם מצליחים לגבור על הדוגמות הנוקשות הללו, איזו תקווה יש לעולם?

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שני ליטמן
שני ליטמן

"גירסא דינקותא", יס וי־או־די

נועה רוט, בתם של הסופרת יהודית רותם ושל רב חרדי מבני ברק, יצאה בעקבות הסיפור המשפחתי שלה בניסיון לברר מדוע לפני יותר מ-30 שנה, כשהיתה בת 38 ואם לשבעה ילדים, החליטה אמה לקחת את שש בנותיה (הבן היחיד נשאר עם אביו) ולעזוב את בעלה ואת החיים החרדיים.

למעשה, הסיבה היתה ידועה לה כל השנים — אמה רצתה לכתוב, ללמוד ולהתבטא, ולא יכלה לשאת את הסגירות והכפייתיות שהכתיבו לה חייה הקודמים. אולם מכיוון שמעולם לא הבינה מדוע גם היא ואחיותיה נקרעו ללא הסברים מוקדמים, ולמעשה ללא הסברים כלל, מביתן ומהסביבה שהכירו, היא מנסה באמצעות סרט תיעודי לשאול את השאלות שעלו בה כאדם בוגר, ואולי אפילו לאחות חלק מהקרעים שנוצרו אז. הדרמה המשפחתית נעה על ציר הזיכרון והעבר, ההווה של רוט כרווקה שהוריה משני צדי המתרס מייחלים לכך שכבר "תסתדר", והעתיד, שכן במשך הסרט רוט מתמודדת עם מחלה שתמנע ממנה אפשרות להרות ולבסוף מחליטה להביא ילד באמצעות אם פונדקאית (נפאל, רעידת אדמה, מכונית כאינקובטור וסוף טוב — כל זה במדורי החדשות, לא בסרט).

רוט (מימין) ורותם. החקירה הזו של רוט יכולה להיחוות במידה מסוימת ככישלון, מכיוון שאין לה קתרזיס

החקירה הזו של רוט יכולה להיחוות במידה מסוימת ככישלון, מכיוון שאין לה קתרזיס. אביה מסרב לזוז מעמדתו הנוקשה שאינה מקבלת את אורח החיים החילוני של בנותיו, ואינו רואה את הפגיעה הקשה שהוא פוגע בהן בשל כך. אמה לעומת זאת מתעקשת שלא יכלה לנהוג אחרת, ולא יכלה לאפשר להן מעבר קל יותר מהחברה הסגורה שרוט עצמה, לפחות, טוענת שאהבה, ולכן נמנעה מהסברים והכנות נפשיות. "קוראים לזה אומץ", היא מסבירה לבתה, ומבקשת שלא תנסה לערער על ההחלטה שקיבלה ולהכניס ספקות בלבה.

הסרט מעמת באופן נוגע ללב את העמדה החרדית שאינה יכולה להתקיים אלא תוך ביטול מוחלט של כל אופציה אחרת, ומיוצגת על ידי הגברים של משפחת רוט, ומולה העמדה הנשית, שדורשת חופש, חיים עם תוכן אינטלקטואלי וקיום שאינו נועד רק לשירותו של מישהו אחר. בדרכה של האם אל העצמאות הזו והאפשרות לנשום ולחשוב בכוחות עצמה, היא אילצה גם את בנותיה לוותר על דברים שהיו יקרים ללבן בעולם החרדי.

ברמה המשפחתית זו טרגדיה שאפשר איכשהו להתמודד איתה, כי לבנות משפחת רוט־רותם יש אחת את השנייה, וגם העתיד עדיין פרוש לפניהן לעשות ממנו מה שירצו — להתחתן או לא להתחתן, לגדל ילדים או לא, הכל בהתאם לבחירתן. בסוף הסרט רוט מבינה שלא תצליח להבין, ושאולי גם אין טעם להמשיך ולנבור בסיפור של הוריה, שכן בסופו של דבר, הוא הסיפור שלהם, ולא בהכרח שלה. אבל ברמה הכללית יותר, עולה מהסרט מחשבה מטרידה: אם גם קשרי דם ומשפחה אינם מצליחים לגבור על הדוגמות הנוקשות הללו, איזו תקווה יש לעולם שהעמדות הפונדמנטליסטיות הולכות וצוברות בו עוצמה?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

אבידר בכנסת, אתמול

המסר האמיץ של אלי אבידר

להקת BTS

מעריצות BTS? אסור לכן למחוא כפיים בהופעות

מייסדים

מוותרת על הבורסה: חברת חיזוי מזג האוויר Tomorrow.io ביטלה את הספאק

פליטים אוקראינים נוחתים בישראל, שלשום. כל אזרח אוקראיני שאינו יהודי יהיה רשאי להגיש בקשה מקוונת באתר משרד החוץ, ולהציג את האישור בעת העלייה למטוס

איך המתווה לקליטת פליטים מאוקראינה משנה את המצב ומה הביקורות עליו?

הפגנה במוסקבה

"סיקרתי הפגנות במוסקבה ונדהמתי מכמות הצעירים - עכשיו הם בהלם"