בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הפכה "בנות" לסדרה החדשה הכי מדוברת כרגע

ארבע גיבורות הסדרה גרות בברוקלין, המראה שלהן לא מושלם ובני זוגן לא מוצלחים. אז איך בכל זאת הן מצליחות לייצג את הקול של דורן?

8תגובות

"בנות", סדרה חדשה של היוצרת לינה דנהאם ("Tiny Furniture") על ארבע צעירות בשנות העשרים לחייהן, נהפכה בן לילה לשיחת העיר. אם לעשות פרפראזה על הברקה של גיבורת הסדרה האנה (שמגלמת דנהאם), שהצהירה מול הוריה שהיא "'הקול של דורה', או לפחות 'קול כלשהו לדור כלשהו'", הרי שהסדרה היא לפחות שיחה כלשהי של עיר כלשהי. "הקול והעיר הגדולה", אם תרצו.

דנהאם שמה לב לכל הפרטים הזעירים. היא שייכת לדור שאימץ מחדש את הביטוי "בנות" שדחו אימהותיה הרוחניות, הפמיניסטיות האינטלקטואליות של ניו יורק. זה נשמע אחרת מפיהן. קשה לכנות אותן "נשים" כפי שקשה לכנות אותן "רווקות", כי הן עדיין צעירות מכדי להיענות להגדרות האלה. דנהאם עצמה עוד לא בת 26.

היא כל כך מלאת מודעות, מודעת כפי שרק בת להורים אמנים ניו-יורקים שהתחנכה על ברכי וודי אלן יכולה להיות מודעת. ב"ניו יורקר" נכתב על סרטה "רהיטים זעירים" מ-2010 שהוא כמו "מנהטן" מנקודת המבט של מריאל המינגוויי.

 

בסדרה החדשה רומזת דנהאם לצופים כי התכוונה לכך שארבע גיבורות הסדרה המתגוררות בניו יורק יזכירו סדרה אחרת עם ארבע גיבורות ועיר כזאת, ששודרה לפניה גם היא ב-HBO. לכן על קירות אחד מחדרי הבנות תלויה כרזה של "סקס והעיר הגדולה". אותה סדרה היתה משב רוח מרענן לפני שיצאו שני סרטי הקולנוע הראוותניים והמרתיעים המבוססים עליה, ולפני שהשידורים החוזרים האין-סופיים עוררו את הזלזול העכשווי בשרה ג'סיקה פארקר, חברותיה ונעלי ג'ימי צ'ו שלהן.

"סקס והעיר הגדולה" פילסה את הדרך לסדרה החדשה והמקסימה "בנות". גם בה היו יחסים עקומים עם גברים. גם בה הנשים לא נחשבו למודל יופי מקובל (שרה ג'סיקה פארקר נחשבה קודם לסדרה לשחקנית בעלת תווים "ייחודיים", וסינתיה ניקסון נחשבה לשחקנית "אופי", שלא לדבר על כך ששחקניות בגילה של קים קטרל לא הופיעו בעירום על המסך), וגם בה היה דגש אמיתי על חברות בין נשים.

הבנות של "בנות" צעירות יותר. הן גרות בברוקלין (שהרי זה המקום הכי טרנדי לחיות בו כיום בניו יורק), הן לא בעלות מראה מושלם (במיוחד לא האנה, שמקבלת מחמאה מפוקפקת מהחבר שלה בנוסח "את לא כל כך שמנה עכשיו"), הן היפסטריות ולא קורבנות אופנה עילית (כאילו שלהיות היפסטרי זה לא צו אופנה), יש להן חברים-אהובים לא מוצלחים, שאתם הן עושות סקס לא תמיד סקסי אבל מאוד חושפני. כאלה הן גם השיחות שלהן עם חברותיהן. לפעמים הן מתקיימות כשאחת מהן יושבת על האסלה בבית שימוש. הן לבנות כולן, וכבר הוטחה ביקורת גם על כך, וגם על כך שהן בנות תפנוקים בכייניות.

לצד הביקורות המהללות בעיתונים כ"ניו יורק טיימס", "טיים", ובאתרים כ"דיילי ביסט" ו"סלון", כבר הושמעו קולות של מיאוס (כיום תהליך ההאדרה שאחריו באה הצליפה הוא כל כך קצר, שזה קרה עוד בטרם שודר פרק אחד שלה על המסך הקטן, נכתב ב"ניו יורק מגזין", שגם הוא הילל אותה). ג'ון קוק ב"גואקר" כתב בתיעוב כי "'בנות' היא תוכנית טלוויזיה על בני עשירים, וחרא של מוסיקה, ופייסבוק, וכמה קשה לדעת מי אתה, ומחלות מין והתשישות הכרוכה בכך שאתה עושה דרמה מהחיים שלך כמי שמבין את עומק הריקנות והנרקסיזם של הדרמטיזציה הזאת".

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

האמת היא שהשחקניות בסדרה הרבה פחות מיוחסות מהדמויות שהן מגלמות. את שושנה שפירו - יהודייה מלידה ולא אחת שתצטרך להתגייר כמו שרלוט ב"סקס" כדי להתאים לעיר - מגלמת זושיה מאמט. בתו של המחזאי והבמאי דייוויד מאמט משתתפת גם בסדרה אחרת על ניו יורק, "מד מן" (כצלמת, החברה של פגי). את השותפה לדירה של האנה, מארני מייקלס היפהפייה שלא יכולה לשאת את החבר המושלם שלה, מגלמת אליסון ויליאמס, בתו של מגיש החדשות בריאן ויליאמס. ג'סה ג'והנסון (ג'מיימה קירק, "רהיטים זעירים"), היא דודניתה של שושנה, אנגלייה ששבה לניו יורק אחרי הרבה שנים, אדם נרקסיסטי, המחזק את ביטחונו בפלרטוט ולפעמים יחסי מין עם בני הזוג של חברותיה.

את "בנות" שתעלה ביום רביעי הבא ביס או הפיק ג'אד אפטו (פרט מפתיע פחות כשנזכרים שהוא הפיק את סדרת הטלוויזיה החמודה "פריקים וגיקים" ולא רק את "הדייט שתקע אותי"). הסדרה החדשה נראית כמו הרחבה של סרטה העצמאי, "רהיטים זעירים", שזיכה אותה בשבחים בהיותה בת 24. טביעת האצבע הייחודית שלה מורגשת. הדמויות ב"בנות" מדברות באופן מאוד מציאותי, היא מצולמת קצת כמו סרט תיעודי, ואף שהכל בה מופחת - הדרמה, השיחות, המקומות - היא מלאת חן ואפילו עוצמה. יש לה קול צלול. אם זהו לא הקול של דורה, הרי הוא מובהק, מקורי ומרשים.

עוד סדרות מדוברות: טאצ' | נערה אבודה | הפירמה | החשוד העיקרי | שקרניות קטנות | לאק | מבוקש | נקמה | אימה אמריקאית | מוארת | וילפריד | טרה נובה | נערה חדשה | בוס | ערים כל הלילה | הומלנד | גיהנום על גלגלים | שתי נערות מרוששות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו