שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"הרודן": אוסף של קלישאות מגוחכות

הסדרה האמריקאית "הרודן", שהגה גידי רף, צולמה בישראל ומשתתפת בה מורן אטיאס, מבקשת להציג את העולם הערבי באופן אקטואלי אבל עושה זאת בצורה סטריאוטיפית במיוחד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רותה קופפר

דגל אמריקאי מתנופף בסצינה הראשונה של "הרודן", סדרה אמריקאית עם שורשים ישראליים, המצולמת בישראל שעלתה בארצות הברית היום (שלישי) ותעלה בישראל ביס־או בשבת.

דגל נוסף נראה בהמשך הפרק והוא מזכיר את דגל עיראק וסוריה, אלא שבמקום פס שחור למטה, פס אדום למעלה, וכוכבים ירוקים, יש לו פס ירוק למטה, אדום למעלה ושלושה כוכבים שחורים. זהו הדגל של מדינת עבודין – נשמע כמו אבודים – מדינה ערבית מומצאת במזרח התיכון, הנמצאת במרכז הסדרה. המתח ב"הרודן" הוא בין שני הדגלים האלה, שאותם מייצגים שני האחים הבוגרים, הבנים של מנהיג המדינה האבודה, בסאם וג'מאל – דגל שחור ודגל לבן, ובין לבין כחול לבן.

הסדרה מתחילה עם שובו של בסאם, המעדיף שיקראו לו בארי (השחקן הבריטי אדם ריינר) למולדתו. הוא ברח ממדינת אביו לחוף מבטחים החוף המערבי של ארצות הברית. שם, בפסדינה שבלוס אנג'לס, הקים משפחה עם אשה בלונדינית, ונולדו להם שני ילדים, ושם הוא גם נהיה לרופא. הוא חוזר למדינה אחרי 20 שנים של גלות מרצון לרגל חתונה של אחיינו. השיבה לשם עם אשתו ושני ילדיו בני העשרה נעשית על אף התנגדותו הפנימית, שבה אפשר לחוש לפי פניו הרציניות והעצובות לאורך כל פרק הפיילוט וגם לפי זה שהוא אומר זאת שוב ושוב. גם בסדרה זו הרופא עם החינוך המערבי, כמו בשאר אסד, ימשיך את דרכו של אביו ואולי ייהפך לרודן לא רק בתפקידו אלא במהותו.

מורן אטיאס, אדם ריינר וג'ניפר פיניגן בסדרה "הרודן"צילום: yes

בינתיים, כמו שאומרים בקומיקס (ולא בכדי ז'אנר זה עולה במחשבה), אחיו ג'מאל (אשרף ברהום, שחקן ערבי־ישראלי) שנשאר במדינת הדגל האדום־שחור־ירוק, עושה כמנהג עודאי וקוסאי חוסיין. הוא רוצח, אונס, משפיל, מנשל, מתאכזר ועושק את בני עמו.

הסצינות של האח הרשע בפרק הראשון של הסדרה הן מהמגוחכות והסטריאוטיפיות ביותר של הסדרה, שמתאפיינת באופן כללי בהרבה גיחוך, סטריאוטיפים וקלישאות. אחד השיאים של מעללי ג'מאל מתרחש בסאונה שבארמון המלוכה ובו הוא מתנפל על אדם החשוד בעיניו כבוגד. לעיני האחרים הוא כורת במו ידיו בסכין חדה את האצבע של האיש. אחר כך, כשהוא עומד מעליו עירום (כי זאת סדרת כבלים של FX והם נועזים מאוד), הוא מזמין אותו לחתונה ומגיש לו את האצבע הכרותה.

"הרודן" היא סדרה שהגה גידי רף, יוצר הסדרה הישראלית "חטופים", שעל פיה נעשתה הסדרה המצליחה ועטורת הפרסים "הומלנד". אחד מיוצריה האמריקאים, הווארד גורדון, הוא גם יוצר הסדרה החדשה. בניגוד לסדרה הקודמת, המשודרת בערוץ שואוטיים, ולמעשה מרוב הסדרות האמריקאיות, "הרודן" מתרחשת במזרח התיכון ולא בצפון אמריקה.

עד שעלתה היא עברה הרבה גלגולים והפיכות משל עצמה. אתר הטלוויזיה "הוליווד ריפורטר" מתאר את קשיי ההפקה בפירוט. להלן תקציר האירועים הקודמים: "הרודן" נוצרה על ידי גידי רף, והופקה על ידי הווארד גורדון. הבמאי זוכה האוסקר אנג לי ("חיי פיי") היה אמור לביים את פרק הפיילוט, אך לדאבון הלב של גורדון פרש מהפרויקט. במקומו הובא במאי קולנוע אחר, דייוויד ייטס ("הארי פוטר"), שאחר כך, כאשר הפיילוט לא מצא חן בעיני ההפקה, הואשם בהעדר ניסיון בבימוי לטלוויזיה (אף שאין זה נכון, הוא ביים לטלוויזיה הבריטית, למשל את "State of Play").

עוד בעיות שהתעוררו בהפקה של הסדרה: לאחר שמאמצים ללהק שחקן ערבי או שחקן מפורסם לתפקיד של בארי כשלו – מאמצים שכללו פנייה לשחקן דומיניק וסט ("הסמויה") ולשחקן המצרי עומאר מיטוואלי - הוחלט ללהק את ריינר, שחקן בריטי לבן לא מאוד מוכר, בן 36 (שבפרק הפיילוט מציע הבעה אחת ויחידה – סבל).

לרף וגורדון היו מחלוקות על הכיוון היצירתי שאליו פונה הסדרה. לפי "הוליווד ריפורטר", רף רצה לעשות אופרת סבון משפחתית ואילו גורדון רצה במרכיב הפוליטי. "שיתוף הפעולה כבר לא היה הגיוני", נכתב באתר. רף עדיין קורא את התסריטים ושומר על קשר. הוא גם כיבד את הפרמיירה בגלילות בנוכחותו. "בשלב מסוים הרגשתי שלא מקשיבים לתרומה היצירתית שלי", אמר רף ל"הוליווד ריפורטר" ופנה לעסוק בסדרה החדשה שלו, שגם היא מצטלמת בישראל, "Dig" (בשביל ערוץ USA), שהיא סיפור מתח של סוכן אף־בי־איי שמוצב בירושלים וחוקר פרשת רצח של ארכיאולוגית אמריקאית. "יכולתי להישאר ולהתווכח, להתווכח להתווכח על החזון שלי או לעזוב ולהשאיר אותה בידיו המיומנות של הווארד גורדון", הוסיף.

הסדרה מושפעת מעניינים אקטואליים מהאזור– האביב הערבי במצרים, מלחמת האזרחים בסוריה, השלטון בעיראק (אביו של בסאם מציין את המנהיגים המקבילים לו – סדאם, קדאפי, מובארק); בעיתונות האמריקאית משבחים את ההחלטה לעשות סדרה באזור הזה. אף על פי שהביקורות מעורבות. באתר "מטאקריטיק", המשקלל ציוני מבקרים בתקשורת האמריקאית, קיבלה הסדרה את הציון 59. המשבחים, כמו "שיקגו סאן טיימס", אמרו שהיא "מרתקת". המשמיצים, כמו "וושינגטון פוסט", פסקו שהיא "דרמה עמוסה בדעות איומות וכוללניות על התרבות המוסלמית, שנכתבה ברישול ומשוחקת בגיחוך".

כולם מציינים שהיא שואבת השראה מ"הסנדק", הסרט של פרנסיס פורד קופולה, על פי הספר של מריו פוזו, שגם בו שני אחים שאחד מהם מנסה לברוח מעסקי המשפחה המפוקפקים, אבל נשאב חזרה בניגוד לרצונו. עם פוזו וקופולה הסליחה.

ובכל זאת, כמו ב"סנדק" גם המשפחה של גיבור הסדרה היא אמריקאית, וזרה למנהגי המקום. ובלי קשר לייצוג המגושם, האוריינטליסטי והפוגעני של העולם של אבי המשפחה, כולם בסדרה סובלים מחוסר מידע.

מתוך "הרודן"צילום: yes

לא רק אביהם של בסאם וג'מאל, המנהיג הזקן שבתחילת הסדרה, שאומר לבנו השב מהניכר על בני עמו, "אחרי כל מה שנתתי לאזרחים הם עדיין לא מרוצים. הם אומרים שהם רוצים חופש. חופש. בשביל מה? להרוג זה את זה? אני נותן להם סדר, צמיחה כלכלית וכל שהם רוצים הוא תוהו ובוהו". גם אשתו של בארי, מולי, קצת חיה בבועה. 20 שנות נישואים ואין לה חצי מושג מדוע בעלה כל כך לא רוצה לשוב למולדתו, וגם כשהם נוחתים במדינה ונחשפים לתמונות הרודן הענקיות ברחוב, והעם המדוכא בקרנותיו, היא איכשהו לא מבחינה בזה.

ואשר להקשר הפוליטי־גיאגרפי של הסדרה על המזרח התיכון; "הרודן" היא סדרה שלא צולמה במדינה ערבית, אלא בכפר סבא. נכון שלא צריך לצלם במאדים כשעושים סדרה על חיזרים, אבל כשסדרה אמריקאית עם נגיעות ישראליות (מורן אטיאס, אמרנו?) מבקשת להתייחס לעולם הערבי אך עושה זאת בצורה בעייתית, היא מוסיפה עוד תבלין לקדירה המזרח־תיכונית המהבילה, דבר מותיר טעם רע בפה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ