בינג' וגמרנו |

"קראשינג" הבריטית: כשחבורת צעירים משתלטת על בית חולים נטוש

הגיבורים בסדרה הם צעירים שחיים בבית חולים נטוש ומט ליפול. זהו סידור לא מזהיר לחיים האמיתיים, אבל הוא נהדר כבסיס קומי אותנטי שמאחד בין אנשים שונים, שהדמיון ביניהם מתמצה ביכולת כלכלית שכמעט ואינה קיימת. המלצה שבועית למרתון צפייה בסדרות שחלפו מתחת לרדאר

חן חדד
חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דמיאן מולונו ופיבי וולר-ברידג' מתוך "קראשינג"
דמיאן מולונו ופיבי וולר-ברידג' מתוך "קראשינג". שאלה מעייפת מזווית קומית משכנעת וחשופהצילום: Channel 4

נטפליקס האמריקאית היא זו שהובילה את מהפכת הצפייה המרתונית, עם עונות שזמינות בבת אחת לבינג' שנפרש על גבי שעות ארוכות, אבל הבריטים הם אלה שאחראים על הממתקים הטלוויזיוניים הקצרים והמספקים של השנים האחרונות.

האיפוק האנגלי מדגים היטב לאמריקאים שכדאי לעתים לאמץ ריסון ביחס למספר הפרקים עם סדרות שמסתכמות בעונות קצביות וממכרות שנעות בין שישה לשמונה פרקים. בין הקומדיות הבריטיות המצטיינות והתמציתיות שעלו לאחרונה בולטות "''קטסטרופה", "סוף הפאקינג עולם", "חולה אהבה" ו"פליבג", שבעקבות הצלחת העונה ראשונה שלה שמונה שישה פרקים הוחלט על חזרתה לעונה נוספת ב-2019.

מעט לפני עליית "פליבג", יוצרת וכוכבת הסדרה פיבי וולר-ברידג', יצרה קומדיה משוחררת ומבדרת נוספת בשם "קראשינג" (Crashing). אין להתבלבל עם הסדרה האמריקאית בעלת השם הזהה. הסדרה, שעלתה בערוץ 4 הבריטי ב-2016, אינה קומדיה בשלה או מגובשת כמו "פליבג" וגם לא זכתה לחשיפה זהה, אבל היא כיפית ונועזת בדרכה וששת פרקיה זמינים לבינג' קליל ומתגמל.

עלילת הקומדיה מגוללת את מערכות היחסים בין "שומרי נכסים" (Property Guardians) — צורת מגורים חוקית במדינות שונות, בהן אנגליה, שבמסגרתה אפשר להתגורר באופן זמני במבנים הממתינים לשיפוץ או לרכישה. הדיירים מוזמנים להגיש בקשה לגור שם כדי שהמבנה לא יהיה נטוש ויאוכלס על ידי פולשים שונים. בתמורה הם משלמים שכר דירה נמוך במיוחד, אבל גם נדרשים להתפנות מהמבנה בהתראה קצרה ולהיענות לשורה ארוכה של חוקים נוקשים: אסור לערוך מסיבות, לבשל ארוחות, לעשות סקס, להדליק נרות או לעשן.

"קראשינג" הבריטית
"קראשינג" הבריטית. הדמויות נוטות לקריקטורה אבל עדיין מעוררות הזדהותצילום: Channel 4

הגיבורים בסדרה הם צעירים שחיים בבית חולים נטוש ומט ליפול. זהו סידור לא מזהיר לחיים האמיתיים, אבל הוא נהדר כבסיס קומי אותנטי שמאחד בין אנשים שונים, שהדמיון ביניהם מתמצה ביכולת כלכלית שכמעט ואינה קיימת. לעומת מצג השווא בטלוויזיה האמריקאית של צעירים אבודים ועניים לכאורה שגרים בדירות מעוצבות בערים יקרות, גיבורי "קראשינג" לא מסוגלים לשלם את שכר הדירה הגבוה של לונדון, ונאלצים למצוא פתרונות יצירתיים למקום שיוכלו לקרוא לו בית.

במרכז העלילה עומדת דמותה של וולר־ברידג', המגלמת את לולו. היא מגיעה לבקר את חברה הטוב מילדות אנתוני (דמיאן מולוני, "להיות אנושי") שעובד כשף במסעדה יומרנית שהגימיק שלה הוא איסור על שימוש בסכו"ם. עם הגעתה, לולו מגלה שאנתוני מאורס לאחרת, ושובה לחייו מציף רגשות בין השניים ומערער את הדינמיקה בין השותפים. כל הדמויות נוטות לקריקטורה: הארוסה הלחוצה והפרפקציוניסטית, אומנית צרפתיה ונועזת, גבר גרוש וביישן וצעיר שמכחיש שהוא דו מיני — אבל יחד הם מצליחים להקסים ולייצר סיטואציות קומיות מביכות ושופעות הומור שחור.

השאלה האם גבר ואישה סטרייטים יכולים להיות חברים טובים בלי שמשיכה מינית תאיים על הקשר או תשנה אותו, מעט מעייפת ב-2018, אבל וולר-ברידג' מטפלת בה מזווית קומית משכנעת, קומית וחשופה. אוהדי "פליבג" יזהו שגם הפעם השחקנית לא מהססת לגלם גיבורה שהיא גם בלתי נסבלת וגם מעוררת הזדהות ואמפתיה. ניכר גם שוולר-ברידג' מרותקת למצבים בהם קיימת עמימות במערכת יחסים, ופער בין מה שחשים ומה שנאמר, והיא מספקת תצוגת משחק משכנעת שמתמקדת בשינוי קל בהבעות פנים או בתגובות רבות משמעות שרק נדמות לבביות.

על "קראשינג" שורה תחושה של הפקה מעט חובבנית. בכל זאת, זה גם מה שמעניק לה אותנטיות ותחושה של גילוי לב בתיאור התסכולים הרומנטים והמיניים בחיי גיבוריה. הסדרה אינה קומדיה מושלמת, אבל ששת הפרקים שלה מגלים מחדש את קולה החשוף והפרוע של וולר-ברידג' בימים שלפני "פליבג" הבוגרת יותר, במרתון מצחיק-מריר שנצרך בבינג' קצר ומספק.

קראשינג | נטפליקס | עונה אחת 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ