בינג' וגמרנו |

"10 אחוז": סאטירה נבונה, מצחיקה ומענגת על תעשיית הבידור

הסדרה הצרפתית משקפת היטב את הפער בין הדימוי הזוהר של הסלבריטאים, ובין המחיר שעל השחקנים והסוכנים לשלם כדי לתחזק את מעמדם, במרתון צפייה שמשרה עונג גדול

חן חדד
חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ז'ולייט בינוש וקמיל קוטן מתוך "10 אחוז"
ז'ולייט בינוש וקמיל קוטן מתוך "10 אחוז". סדרה שחושפת באומץ את הסקסיזם שמנחה את תעשיית הבידורצילום: France 2

סדרות טובות שזמינות בקלות לצפייה, וסדרות זרות בפרט, הן מצרך יקר-ערך לאוהדי הטלוויזיה. החיפוש המתמיד אחר המלצת צפייה איכותית הוביל בחודשים האחרונים להעצמת חשיפתה של הסדרה הצרפתית בנטפליקס "10 אחוז" (באנגלית "Call my Agent"), שדבר היותה קומדיה חכמה ונפלאה החל להתפשט ברשת.

ואכן, שתי העונות של הסדרה, המונות יחד עשרה פרקים בסך הכול, מספקות סאטירה קצבית, נבונה ומצחיקה על תעשיית הבידור —  במרתון צפייה שמשרה עונג גדול. העלילה מתרחשת בסוכנות שחקנים בפריז (ומזכירה בקווים כללים בלבד את קווי העלילה של ארי גולד ב"הפמליה" אך ללא טון וולגרי, אלא הרבה יותר עדין ואנושי). במרכזה, חייהם של ארבעי סוכני שחקנים המנסים להציל את הסוכנות בפריז לאחר מותו הפתאומי של המייסד, בזמן שהם מתמודדים עם פוליטיקות פנימיות ועם דרישות השחקנים שהם מנהלים.

במסגרת תפקידם, הסוכנים משקיעים זמן ומאמץ רב בתיחזוק מעמדם של השחקנים, והעלילה חושפת כך את הפער בין הדימוי הזוהר של הסלבריטאים ובין המציאות. כל סוכן מנסה לנווט את דרכם של השחקנים במסלול המכשולים של תעשיית הבידור, שכולל פערי שכר בין גברים לנשים, דרישות לניתוחים פלסטיים שישוו לשחקניות מראה צעיר וגם הטרדות מיניות. הסוכנים מתאמצים לחוס על רגשותיהם של השחקנים ולשקר להם אם לא קיבלו תפקיד בשל סיבות של גיל או מראה חיצוני. הם גם מצילים אותם מסקנדלים מתוקשרים, מתמקדים בהם ובאושרם המקצועי והאישי, ועושים זאת על על חשבון קשרים בחייהם הפרטיים. בתמורה, הם מקבלים עשרה אחוזים משכרו של כל שחקן (ומכאן שם הסדרה).

סוכני השחקנים של "10 אחוז". כמו ארי גולד מ"הפמליה" פחות הוולגריות
סוכני השחקנים של "10 אחוז". כמו ארי גולד מ"הפמליה" אבל ללא הוולגריותצילום: France 2

הסיטואציות האבסורדיות, שמשלבות בין דרמות מיניות, משפחתיות ומקצועיות, מאירות באופן רגיש וקומי את גיבורי הסדרה, בהם מתיאס המאופק שמסתיר סוד מאשתו ובנו, אנדריאה האסרטיבית והמרשימה במיוחד שלא מוכנה להתחייב לזוגיות עם אף אישה שעוברת במיטתה, גבריאל הבודד וחלש האופי, וארלט, סוכנת ותיקה שראתה הכול. בתחילה, גיבורי הסדרה וכן העוזרים שובי הלב שלהם נדמים כדמויות מלאכותיות ופלקטיות מדי. אלא שמהר מאוד, העלילה מפתיעה ביכולתה לנסוך עומק רגשי ואינטלקטואלי בכל אחד מהם, עד שהצופה מוצא את עצמו נסער מהחלטותיהם או מריע להם על תעוזתם.

נוסף על נבחרת הדמויות הנפלאה, היכולת של הסדרה להדהד את המציאות של תעשיית הבידור טמונה גם בליהוקם של שחקנים צרפתים ידועים ומוערכים, בהם ז'ולייט בינוש, איזבל אג'ני, נטלי ביי, ג'וליאן דורה וססיל דה פרנס. היכרות עם השחקנים אינה הכרחית כלל להנאה מהאופן הקומי והחשוף שבו הם מגלמים גרסה של עצמם, אבל יש ביכולתה להעצים את האלמנט הסאטירי החד שבמרכזה.   

אף ש"10 אחוז" שודרה הרבה לפני קמפיין MeToo וחשיפת תרבות ההטרדות המיניות בהוליווד, היא גם חושפת באומץ את הסקסיזם שמנחה את תעשיית הבידור. נוסף על היחס לנשים, שמצמצם אותן לגיל ומראה חיצוני או מניח שהן שכבו עם האדם הנכון כדי להתקדם בקריירה, הסדרה מכוונת זרקור לקשר השתיקה סביב ההטרדות המיניות. בקו עלילה בכיכובה של ז'ולייט בינוש, הקומדיה מתארת ברגישות ובדיוק רב כיצד גם שחקנית עטורת שבחים ופרסים צריכה להגן על עצמה ללא הרף הן מגברים והן מטרידים והן מנשים רבות השפעה שמושכות בכתפיים בטענה שככה הדברים נעשים. שוב ושוב הן נדרשות לבחון מה הן מוכנות לעשות כדי לא לחרב את התפתחות הקריירה שלהן.

מעל הכול "10 אחוז" היא סדרה כובשת בזכות התפתחותן של הדמויות במרכזה, הן בזירה המקצועית והן הרומנטית. כולן דמויות נהדרות שמובילות את יכולתה של הסדרה לשלב באופן נדיר למדי בין היותה חדה ואינטלגינטית ובה בעת מרגשת, מצחיקה וכיפית לצפייה.

"10 אחוז" (Call My Agent / Dix Pour Cent) | שתי עונות | נטפליקס

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ