בינג' וגמרנו |

"ג'יין הבתולה": רומנטית, סבונית ומחממת לב

הקומדיה אולי לא תקלע לטעמם של כולם, אבל באקלים טלוויזיוני שופע סדרות נישה שפונות לקהל מצומצם, "ג'יין הבתולה" ראויה להזדמנות לראות בה מעבר לחזות הטלנובלית

חן חדד
חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'סטין בלדוני וג'ינה רודריגז ב"ג'יין הבתולה"
ג'סטין בלדוני וג'ינה רודריגז ב"ג'יין הבתולה". העלילה מתקדמת באופן סוריאליסטי דרך פיתולי עלילה אבסורדיםצילום: CW

הקומדיה "ג'יין הבתולה", היא אחת הסדרות שעשו רושם מופרך כל כך בתחילת דרכה, עד שכמעט קשה להאמין עד כמה מהר היא התגלתה כסדרה סאטירית, חכמה ומחממת לב. נדמה שבגלל החזות הצבעונית, הקלילה והטלנובלית שלה, הסדרה זוכה לרייטינג צנוע מאוד מאז שעלתה ב-2014 ברשת CW. אבל למזלה, היא לא נעלמה מעיני התעשייה והמבקרים, שהעניקו לה חיבוק חם ושורה ארוכה של מועמדויות בעונת הפרסים, בהן זכייה בגלובוס הזהב (לשחקנית ג'ינה רודריגז) ופרס הסדרה הטובה ביותר ממכון הסרטים האמריקאי.

הסדרה, פארודיה רומנטית ומודעת לעצמה על ז'אנר אופרת הסבון שנושאת דמיון ראשוני ל"בנות גילמור", משרטטת רגעים קומים ודרמטים במערכת היחסים בין שלושה דורות של נשים במשפחה לטינית: הסבתא השמרנית אלבה (איבון קול) שדוחקת בנכדתה מגיל צעיר שלא למהר לעשות סקס אלא לשמור על בתוליה עד הנישואים, האם המשוחררת זיומרה (אנדריאה נבדו) שילדה את בתה בגיל צעיר וגידלה אותה יחד עם אמה, וג'יין (רודריגז), גיבורת הסדרה שמנסה לאזן בין עצותיה של סבתה ושל אמה. 

"ג'יין הבתולה"
"ג'יין הבתולה". מציגה את חוויות האימהות באופן מציאותי ונטול פנטזיותצילום: CW

העלילה, המבוססת על טלנובלה וונצואלית, מתקדמת באופן סוריאליסטי דרך פיתולי עלילה אבסורדים. באופן מפתיע, בתוך המסגרת המופרכת, הסדרה מצליחה לשמור על אמינות באופן שבו היא מתארת חוויות של התאהבות, זוגיות ואימהות. בפתח העלילה, ג'יין היא בחורה בת 23 שעומדת לצעוד לחופה, אבל אז מגלה שנכנסה להריון מהפריה מלאכותית כתוצאה מטעות בזיהוי שעשתה הגניקולוגית שלה. הזרע שייך לרפאל (ג'סטין בלדוני), הבוס הנשוי של ג'יין ומושא אהבתה מהעבר. בתפקיד ראשי מככבת גם השחקנית הישראלית יעל גרובגלס ("אולי הפעם", "תנוחי"), שמגלמת בחן קומי רב את אשתו.

שורה ארוכה של סדרות מודרנית לא מגדירות את עצמן כלל כ"סבוניות", אבל שואבות השראה גדולה מהז'אנר, שחצה מזמן את הקווים ונבלע בדרמות מודרניות (למשל, ""סקנדל", "המדריך לרוצח" או כל סדרה ממכרת אחרת מבית שונדה ריימס). לעומתן, לא רק ש"גיין הבתולה" אינה מתחמקת מתיוגה כאופרת סבון, אלא צוללת בהנאה גדולה לאפשרויות הטמונות בז'אנר, וביכולתו לספר סיפור מסועף על פני עונות רבות כל כך. ביד אחד היא מחבקת את הטוויסטים העלילתיים המופרכים וביד השנייה הודפת אותם בהומור וסרקזם.

ג'ינה רודריגז ב"ג'יין הבתולה"
ג'ינה רודריגז ב"ג'יין הבתולה". הסדרה מטפלת גם בדיכאון לאחר לידה ובקנאה באמהות אחרות שמשרות רושם שלהן זה קל יותרצילום: Michael Desmond / CW

הסדרה שומרת על הטון הקליל לכל אורכה, ומתפתחת באופן שובה לב ואף חתרני לפרקים. בין השאר, היא מציגה את חוויות האימהות באופן מציאותי ונטול פנטזיות. ג'יין לא מסתירה עד כמה קשים השבועות שלאחר הלידה, וההורות באופן כללי. העלילה מתעכבת על הקשיים הרגשיים של אם טרייה, נטולת שינה או מקלחת, מקדישה זמן ממושך ללחצים והמכשולים סביב הנקה, ועושה זאת בקלילות האופיינית לסדרה. באמצעות דמותן של ג'יין ושל פטרה, הסדרה מטפלת גם בדיכאון לאחר לידה ובקנאה באמהות אחרות שמשרות רושם שלהן זה קל יותר.

ככל שהדרמה מתפתחת הדמויות נטענות בנפח נוסף. גם היחס השמרני לסקס, שמניע בתחילה את העלילה, מתקדם למגוון רחב ועשיר של ייצוגים של תשוקות וחוויות שונות. בעונה הנוכחית הסדרה אף מתארת שימוש בוויברטור כחלק מהותי ממימוש המיניות, ועושה זאת באגביות קלילה והולמת. הסדרה גם פורצת דרך בזכות המשפחה הלטינית שבמרכזה, שגם לא מתעקשות לדבר באנגלית בכל סצינה אלא מתבלים את העלילה בספרדית מלווה בכתוביות.

"גיין הבתולה" אינה קומדיה שתקלע לטעמם של כולם, אבל באקלים טלוויזיוני שופע סדרות נישה שפונות לקהל מצומצם, היא ראויה להזדמנות לראות בה מעבר לחזות הטלנובלית  — להכיר בשימוש הנבון והפארודי שהיא עושה בז'אנר  — ולהנות מארבע עונות קלילות, מבדרות ונעימות לצפייה.

ג'יין הבתולה | CW | בישראל ב-yes במקביל לארה"ב, שלוש עונות בסלקום טי-וי ועונות 1-2 בלבד ב-HOT ונטפליקס | 4 עונות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ