ביקורת סדרות |

In the Long Run: אידריס אלבה משתחרר מהתדמית הקשוחה

בסדרה הקומית מביט השחקן הבריטי על ילדותו ועל חיי משפחתו מנקודת מבט אופטימית לאחר שהיגרו מסיירה ליאון למזרח לונדון בשנות ה-80

חן חדד
חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אידריס אלבה (במרכז) בסדרה In the Long Run
אידריס אלבה (במרכז) בסדרה In the Long Run. סדרה עם לב רחב שנעשתה באהבה גדולה לדמויות שלהצילום: Sky

לאחר שגילם אינספור גברים קשוחים ב"הסמויה", "לותר" ובשורה ארוכה של סרטי קולנוע, אידריס אלבה בחר בכיוון מפתיע ושונה לגמרי. השחקן האהוד, שכשרונו הקומי הסתכם עד כה בעיקר בתפקיד קטן ב"המשרד", בה גילם את הבוס של מייקל סקוט, יצר ומככב בסדרה קומית המבוססת על ילדותו ועל חיי משפחתו שהיגרו מסיירה ליאון למזרח לונדון בשנות ה-80.

הקומדיה הבריטית, ששמה "In the Long Run", עלתה באנגליה ב-29 במרץ (וטרם נרכשה לשידור בישראל). אלבה מככב בתפקיד ראשי כאב המשפחה, וולטר. הוא עובד במפעל המקומי יחד עם שכנו וחברו הטוב (הקומיקאי ביל ביילי). בפתח העלילה, אמו שולחת את אחיו ולנטיין לאנגליה כדי לחיות עם וולטר, אשתו הנחושה שעובדת במכירת איפור מדלת לדלת ועם בנם הקטן, בתקווה "שיעשה משהו מעצמו". הגעתו של האח, די-ג'יי פלרטטן וחסר אחריות, זורעת כאוס בשגרת המשפחה.

אלבה, שמביא תועפות של כריזמה לכל דמות שהוא מגלם, משתחרר מנטל הקונפליקטים הפנימיים שאפיינו את תפקידיו הדרמטיים וניכר שהוא נהנה מכל רגע. בכל זאת, מאכזב לגלות שהוא לא באמת הולך עד הסוף עם חשיפת צידו הקומי, אלא שומר במידה רבה על איפוק ורצינות בדמות האב המבוססת על אביו במציאות. את מרכז הבמה הוא משאיר לשחקן ג'ימי אקינבולה ("החץ"), שמגלם את האח הפרוע וטוב הלב, ומתמודד בחיוך רחב עם הפער בין סיירה ליאון ובין מזרח לונדון. "ערב טוב אדוני", הוא צועק לעבר אדם זר עם הגעתו ללונדון. "לך תזדיין", הזר עונה חזרה. בזמן שהוא שוהה בבית אחיו, ולנטיין מתקלט בפאב המקומי וגם מפיח באחיינו תשוקה למוזיקה (בנערותו הקים אלבה חברת די-ג'יי ועבד כמתקלט במסיבות).

שני הפרקים הראשונים (מתוך שישה) מעידים שזו אינה קומדיה שמכוונת לצחוק מתגלגל, וגם לא מתיימרת לשקף את החיים או את המתח הבין-גזעי של אותה תקופה כפי שהיה באמת. במקום זאת, אלבה מביט על ילדותו דרך נקודת מבט אופטימית, שמחה וצבעונית ועל רקע פסקול מקפיץ. כל הדמויות הראשיות חביבות וטובות לב, גם כשהן מדחיקות בעיות בחייהן. זו פרספקטיבה נוסטלגית שמערפלת את המציאות, אבל ניכר שהיא מונעת מזיכרונות מלאי חיבה על חיי משפחתו וחבריו, באופן שמעלה השוואות לנוסטלגיה דומה שאופפת את חיי המשפחה באייטיז בסדרה "הגולדברגים".

"In the Long Run". אלבה מביט על ילדותו דרך נקודת מבט אופטימית, שמחה וצבעונית ועל רקע פסקול מקפיץ
"In the Long Run". אלבה מביט על ילדותו דרך נקודת מבט אופטימית, שמחה וצבעונית ועל רקע פסקול מקפיץצילום: Sky

אלא שלנוסטלגיה למשפחות לבנות יש מקום בשפע בטלוויזיה, ויעיד על כך הרייטינג המסחרר של עונת הקאמבק של "רוזאן". לעומת זאת, יש מעט מאוד סיפורים המסופרים מנקודת מבטו של גבר שחור ובריטי ממעמד הפועלים. "אני חושב שהסדרה היא דוגמה מצוינת לאיך חולקים את המסך כך שיותר מתרבות אחת תישקף ממנו", אמר אלבה בראיון ל"מטרו" הבריטי. "מה שרצינו הוא להראות באמת מאיפה הגיעה אנגליה של היום".

על אף שהטון הקומי שלה מעט מפוזר ולא יעלה בהכרח פרצי צחוק בקרב הצופים, "In the Long Run" היא לא רק קומדיה שמרעננת את הזירה הנוסטלגית על המסך, אלא גם סדרה עם לב רחב שנעשתה באהבה גדולה לדמויות שלה.

In the Long Run | עונה ראשונה | Sky One (אנגליה)

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ