למה יש כל כך הרבה דם בתיאטרון הישראלי

עיבוד חדש למחזה השייקספירי "טיטוס אנדרוניקוס" מצטרף לשורת הצגות רוויות אלימות המוצגות בפרינג' הישראלי. האם כמויות הדם הנשפכות בהן יוציאו את הציבור מאדישותו?

תמר רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמר רותם

רגע של אכזריות צרופה, מזוקקת ולוהטת ככדור הנצלף מלוע של רובה, נחווה על הבמה, כשטאמורה, מלכת הגותים, מפקירה את לביניה הענוגה, בתו של האויב המר שלה, טיטוס אנדרוניקוס – שעל שמו קרויה ההצגה מאת שייקספיר, שתעלה בשבת בתיאטרון העברי ערבי ביפו - בידי שני בניה שטופי התאווה והדם. כשהם עומדים שם, מגירי ריר על קורבנם, טאמורה, זוהרת ברשעותה (בגילומה של נילי צרויה), מטילה את כל כובד משקלה כאם: "ככל שבה תרבו להתעלל, כך אותי גם תרבו לאהוב".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ