זיכרונות מארנב מבושל

תסריטאי "חיזור גורלי" מתקן את דמות האשה המטורפת

התקפה על הפמיניזם, ביקורת על מתירנות או משל לאיידס? תסריטאי "חיזור גורלי" ג'יימס דירדן כותב על הפולמוס שהסרט עורר ומסביר למה הגרסה החדשה שחיבר לתיאטרון הרויאל בלונדון מתייחסת בהגינות רבה יותר לדמות שגילמה גלן קלוז

ג'יימס דירדן
גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'יימס דירדן
גרדיאן

קשה, אפילו לי, לזכור במלואה את המהומה שקמה בעקבות "חיזור גורלי" כשיצא ב-1987. הסרט הופיע בשערי המגזינים "טיים" ו"פיפל", וגרר שעות של ויכוח טעון ולפעמים היסטרי. היו שראו בו משל לאיידס, אחרים חשבו שזו ביקורת על החברה המתירנית, והיו שחשבו שזו התקפה על הפמיניזם בכלל ועל נשות קריירה רווקות בפרט. כל אלה לא עלו על דעתי כלל כשכתבתי את התסריט. היו אפילו שרמזו שהשוטר שמטלטל את מייקל דגלאס בידו בסוף הסרט למעשה מברך אותו על משימה שביצע היטב - אשת הקריירה המטורפת נגאלה מייסוריה, המשפחה ניצלה, הסטטוס קוו נשמר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ