תמר רותם
תמר רותם

"כמה אני שמח שהצטרפת למשפחה שלנו. בואי יהודית. תעמדי מול כל המשפחה. תשתפי אותנו. מה את מרגישה?"

"אני מאושרת".

"אתן מסכימות שאני אבלה עם יהודית את הלילה? בואי יהודית".

(מתוך ההצגה "שייכת", מאת אלירן כספי ובבימויו)

היא חשבה שאין מאושרת ממנה באותו בוקר בינואר 2010, רגע לפני שהגיעו אליה השוטרים ובישרו לה שביתה, הרמון הנשים של גואל רצון בשכונת התקוה, פורק. " הייתי בדרכי לאחד הבתים שאני מנקה". מספרת יהודית הרמן שבמשך יותר מעשור היתה אחת מנשותיו של רצון, וההצגה "שייכת" שתעלה בתיאטרונטו בפסח (19-18 באפריל) מגוללת את סיפורה. "הייתי בהריון והרגשתי אושר עילאי ככה ללכת ברחוב עם עצמי והתינוק שלי בבטן. אבל אז מקיפים אותי שלושה אנשים ומודיעים לי 'את עולה לניידת'. ופתאום, כשאני עולה, אני מרגישה שמחה והקלה בידיעה שאני משתחררת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ