צ'כוב: מחזאי עם המון פוטנציאל

כמעט כל אדם תרבותי חושב שהוא מבין מה זו אווירה "צ'כובית", אבל ספרו החדש של פרופסור הרי גולומב, שעוסק במחזאי הדגול, מגלה רבדים ומשמעויות חדשות ביצירותיו. אחת האמירות המרכזיות שלו בעניין אמנותו של אנטון פבלוביץ' היא שהכוח המפעיל את המחזות שלו הוא הפוטנציאל הלא ממומש

מיכאל הנדלזלץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ

צ'כוב הוא מחזאי מבלבל. הוא אחד מאותם יוצרים מעטים ששמם הפך לתואר, ורבים שלא קראו או ראו את מחזותיו או סיפוריו מסוגלים – או חושבים שהם מסוגלים – להבין מה זה אווירה "צ'כובית", או טיפוס "צ'כובי". מה קורה במחזות של צ'כוב? זה ריאליסטי, קורה ברוסיה בסוף המאה ה-19 ובראשית העשרים, יושבים, שותים תה, מתפלספים, משתוקקים למשהו. שום דבר לא קורה. משעמם. הטאוטולוגיה המקובלת בעניין צ'כוב היא שאלה עלילות על חיים משעממים ובהצגתן על הבמה קיימת סכנה מוחשית מאוד שההצגה תהיה משעממת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ