בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשיחזקאל לזרוב החליט להתמודד עם נושא השכול ביחד עם הקהל

הוא שחקן מוכר, אבל בעיבוד הלא שיגרתי שיצר לספרו של דויד גרוסמן "נופל מחוץ לזמן", מתגלה יחזקאל לזרוב לראשונה כיוצר תיאטרון מרתק מהשורה הראשונה. בראיון הוא מספר למה הוא לא חושש להקים את הקהל על הרגליים, ומה היתה המחמאה הגדולה ביותר שקיבל

תגובות

האיש ההולך מתגעגע לבנו המת ורוצה ללכת אליו, לשם. יום אחד הוא מתחיל לצעוד סביב העיר והורים נוספים לילדים מתים מצטרפים למסע. ההליכה לשם, בהצגה "נופל מחוץ לזמן", על פי ספרו של דויד גרוסמן בתיאטרון גשר (ההצגות הקרובות ב–19-18.8) מזכירה את הציפייה ב"מחכים לגודו". איש מההולכים לא יודע למה או לאן הולכים; האם זה מקום או רק רעיון. שהרי הילד מת. ואין מה לעשות נגד סופיות המוות. ואולם, אם לרגעים נדמה שהאיש הולך לאבדון, בהמשך ההצגה עולה המחשבה שאולי זו דרכו לשרוד.  זה קרה הרבה לפני שהדי המלחמה הנוכחית...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו