גילה אלמגור דוחה את הנבואות השחורות על מות התיאטרון

בימים אלה מעלה גילה אלמגור את הצגת היחיד "הקיץ של אביה" ומתכוננת לאתגר חדש בגילום דמות עצורה ומאופקת בהצגה "נעצר בחצות". 
בראיון עמה היא דוחה על הסף 
את הנבואות השחורות על מות התיאטרון ומספרת על חשיבות הקשר עם הדור הבא של הצופים והיוצרים

יאיר אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יאיר אשכנזי

"ילדים, אתם רואים אותי? אני לא מחליפה בגדים. מקסימום תראו כובע או מטפחת ראש שלא אני מחליפה אלא אביה מחליפה. עכשיו תרימו את הטלפונים, תסגרו אותם. אני מאמינה לכם, אבל בואו. לא סמסים. האור יירד ולא לפחד מהחושך. אני אצא, יישמעו כמה צלילים ואני נכנסת". רק בדממה שמשתררת באולם אחרי פנייתה לקהל מסוגלת גילה אלמגור לשוב ולגלם את אביה, הילדה בת דמותה בהצגת היחיד "הקיץ של אביה" על פי הספר שכתבה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ