שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דור אלוני

למה נסים אלוני מצליח דווקא בין אוהבי תיאטרון צעירים

יאיר אשכנזי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אשכנזי

"יש הצגות — נדירות — שבהן הכסף ממלא תפקיד משני. הצגות כושלות, הצגות אהבה. אהבה תמיד כושלת. אני יודע. אני אהבתי את אדי קינג". החודש לפני 40 שנה בדיוק השמיעה דמותו של הנביא העיוור וההומו תרזה (בגילומו הססגוני של השחקן ישראל בקר) את האמירה הזאת, סוג של נבואה שנשמעת כיום רלוונטית מתמיד, בהצגה "אדי קינג" שכתב וביים נסים אלוני בתיאטרון הבימה. ההצגה ההיא, שבה השתמש בחומרי הטרגדיה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס, עוררה פולמוס שבו נמתחה ביקורת לא רק על חוסר הבהירות של המחזה אלא גם על כך שאלוני, כיוצר במסגרת התיאטרון הלאומי, מבזבז כספי ציבור בהפקותיו הגרנדיוזיות ובחזרות הארוכות לקראתן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ