שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
"מאחל לך חיים של שכול ועצב"

הטוקבקים עוברים מהמחשב לבמה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

גם הטוקבקים שכנראה יופיעו בתחתית הכתבה הזאת עשויים להדהד החודש באולם תיאטרון תמונע בתל אביב. הבמה שתינתן להם ולשכמותם, חריפים, מסיתים ומטרידים ככל שיהיו, תהיה הפעם נרחבת והם יישמעו בקולי קולות ברמקולים ואף יוקראו מדי פעם על ידי הצופים. קשה לעכל את העובדה שמנה גדושה כזו של שטנה היתה במשך חודשיים פסקול חייה של השחקנית עינת ויצמן, ושלאחר שהתפוגגה מהם היא חילחלה אל "בושה: טוקבקים על תיאטרון", האירוע התיאטרוני שמעלים ויצמן ושחקן תיאטרון אל־מידאן מורד חסן בפסטיבל תמונע הבינלאומי. במונולוגים המרכיבים את הערב, שיעלה ב-18 וב-19 באוקטובר בבימויה של ויצמן, משרטטים השניים את נקודת מבטם על שתי תקופות סוערות בחייהם: מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, כאשר שיחקה ויצמן בהצגה של אל־מידאן וספגה ביקורת קשה על הדעה השמאלנית שהביעה וקיץ 2015, שבו החליט משרד התרבות והספורט להקפיא זמנית את התמיכה בתיאטרון אל־מידאן בחיפה שבו משחק חסן. אחרי הכותרות הגדולות והעיסוק התקשורתי הנרחב בשתי הפרשות מבקשים השניים לספק הצצה אל "אחורי הקלעים" הפרטיים ולהעלות את השאלות המעניינות אותם על הקשרים המורכבים בין תיאטרון לפוליטיקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ