איתן בלום

המחזה "הסודות", אם היה עולה בכל ארץ אחרת שאינה ישראל, היה מותקף כמחזה אנטישמי. כוונתי אינה לסצינת הסקס הלסבי במקווה, שמשולה אגב לאוננות עם צלב, אלא לכל מערך הדימויים המכונן את העולם שמייצג המחזה, שכתבה הדר גלרון. "הסודות", המוצג עתה בתיאטרון בית לסין, שואב השראה מהסרט בשם זה מ–2007, שאת תסריטו כתבה גלרון עם הבמאי אבי נשר (התיאטרון סירב לשלוח תמונה מתוך ההצגה והטור מלוּוה בתמונה מתוך הסרט). מצער שבשעה זו של בלבול ציבורי, הן בנוגע לזהות היהודית והן בנוגע לזהות מגדרית, מבוזבזים כספי ציבור על מחזה כה ירוד, הכולל ייצוג פוגעני וסתמי של "הקהילה החרדית" מחד גיסא ושל זו הלסבית מאידך גיסא; ייצוג שאינו מאפשר ללמוד על "אחרים" אלה, אלא מאשש מערכת סטריאוטיפים אטומה שאבד עליה כלח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ