איתן בלום

בשיחה שלאחר ההצגה "פרחה שם יפה" בבימויה ובעיבודה של חנה וזאנה־גרינולד, העוסקת בייצוג הדיכוי של האשה המזרחית בתרבות הישראלית, שאלה אחת הצופות, שבדיעבד התברר שהיא "משתכנזת" גאה מיישוב מבוסס בשרון: "למה לכם כל הדבר הזה? לחזור אחורה... לדבר על העבר? היום זה כבר לא קיים, כולם מתחתנים עם כולם". "אז למה באת להצגה?" שאלה אותה וזאנה־גרינולד ברגע מסוים. "אה... הבן שלי הביא אותי", השיבה האשה ופנתה לבנה שישב לצדה: "באמת למה הבאת אותי?"; "כי את אשה מחוקה", השיב לה בנה טרוד־הזהות בקול שקול. "הייתי צריכה לשרוד", ענתה האם כחוזרת על מנטרה, "חשבנו שהדור שלכם ישנה את זה". כך המשיכו לשוחח כאילו במטבחם הפרטי במשך דקות ארוכות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ