על הקרשים

למה המתרגמים הישראלים מתעקשים לייבש את שייקספיר?

כמו מתרגמים אחרים של שייקספיר לעברית, גם דורי פרנס מתעקש, ב"טימון בן אתונה", להתכחש לשפת הדיבור שבה כתב שייקספיר בזמנו ולהגביה את שפת המחזה בעברית עד כדי שעמום מייבש. העיקר שנרגיש "תרבותיים" ו"מערביים"

איתן בלום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתן בלום

"ר' יהודה אומר: עד שיקרא ויתרגם יתרגם מדעתו, והתניא, רבי יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי"

(מסכת קידושין, דף מ"ט ב)

לפני שנים עבדתי עם מנהל אמנותי ובמאי אנגלי שביקר בישראל, אנגליקני מוצהר. הוא אמר שהברית החדשה הרבה יותר יפה מהתנ"ך, מבחינה אסתטית התכוון לכאורה. הוכחתי לו באותות ומופתים שהוא הצחיק אותי, ואז כשנדחק לפינה שלף לי ביציאת מחץ: "לכם אין שייקספיר!" פניתי כה וכה, שקלתי להגיד לו שלהם אין מדרש רבא, אבל מכיוון שראיתי שהוא אנגליקני קשה עשרה דורות אחורה, זרקתי באלמנטרית, שאנחנו יכולים לתרגם אותו ושהם תקועים עם המקור הסטטי. הוא לא רצה להקשיב אפילו לתיאוריה שלי שעירערה על האימפריה הבריטית, גם כי באותו יום העביר סדנה שבא לימד קריאה שייקספירית כמו־מתמטית שמוכיחה כיצד הצורה מתחברת למשמעות. זה לא היה מקרי שהוויכוח הלאומי־תיאולוגי שלנו הוכרע מבחינתו בשליפת הקלף השייקספירי; המהלך הזה מתאר בזעיר אנפין את הדרך שבה קוּדש הטקסט השייקספירי בתרבות האנגלית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ