ז'נין וורמס, המחזאית הצרפתייה פורצת הדרך, זוכה סוף סוף להכרה בישראל

היא היתה מקורבת לאנשי רוח ותיאטרון צרפתים, אבל בניגוד להם לא זכתה בחייה לכבוד הראוי. כעת, כששניים ממחזותיה עלו לראשונה בישראל, זו הזדמנות להכיר את יצירתה של המחזאית, הפילוסופית והסופרת היהודייה ז'נין וורמס

מיה אשרי
מיה אשרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיה אשרי
מיה אשרי

היא: (מסיימת לפנות כלים מהשולחן): אמרת משהו?

הוא: (יושב על כורסה, קורא עיתון) לא אמרתי כלום.

היא: (נאנחת) חשבתי כך.

הוא: אם כן, מדוע את שואלת?

היא: קיוויתי.

חושך.

("השתיקה", ז'נין וורמס, 1988; תרגום: ויקטוריה מנשרוב)

תינוקות שאוכלים זה את זה, נשים שמעמידות פנים שבעליהן מתו, ומחזות שנמשכים קצת יותר משנייה — יצירותיה של ז'נין וורמס הן לא לבעלי לב חלש. עם מאפיינים בולטים של סגנון האבסורד, במחזות עמוסי הומור המובלים על ידי דמויות נשיות, עסקה וורמס בביקורת על קפיטליזם ועל מעמד, על אדישות ועל מלחמה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ