שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יאיר אשכנזי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עדנה שביטצילום: יואב רוקאס
יאיר אשכנזי

"עדנה שביט נחרתת בזיכרון בחרט של מכאוב: מותה אומר פרפור איברים הנוגע ללבנו". זו היתה לשון אחת הביקורות הראשונות, בעיתון "דבר", על השחקנית הבלונדינית, כחולת העיניים וגבוהת הקומה, שעלתה לבימת תיאטרון "זירה" ב-1955 בתפקיד העבד לאקי במחזה "אנו מחכים למראל", הגרסה המקומית הראשונה ל"מחכים לגודו" מאת סמואל בקט. השחקנית, שהיתה במהרה לבמאית, מתרגמת, תסריטאית, שדרנית ומורה דומיננטית לבימוי ולמשחק, מתה ב-14 ביוני השנה, בת 80, ונותרה צרובה בזיכרונם של דורות של אנשי תיאטרון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ