החיות של אורוול עוברות לחווה הציונית

בהפקה החדשה של "חוות החיות" שעולה בימים אלה בתיאטרון גשר, משולבים שירי ארץ ישראל כמו "הרעות" ו"האיש ההוא". במאי ההצגה מסביר מה בין האלגוריה הנודעת של ג'ורג' אורוול על ברית המועצות בימי סטאלין — לחזון הציוני

יאיר אשכנזי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אשכנזי

בסיום החזרה להצגת "חוות החיות" שעולה כעת בתיאטרון גשר מהרהרת השחקנית אביב כרמי, המגלמת את נפוליאון, החזיר הדיקטטור שמשתלט עם סייעניו על החווה, במרכיב העדריוּת המודגש בעיבוד ובמשמעותו ביחס לחברה הישראלית. "זה משהו שגדלנו עליו ושאנחנו לא מטילים בו ספק. פשוט לא שואלים שאלות", היא אומרת כשנזם גדול באפה וכשלראשה פאת בלורית שחורה המסורקת לימין, "אנחנו כבר בטוחים שכולם חייבים ללכת לצבא ואין שאלה בכלל. פעם ב-, כשיש בחירות, אנחנו עושים טובה בכך שאנחנו מביעים איזושהי דעה". הצופה הישראלי שיבקש לבחון כעת דרך הבמה את חזונו של הסופר ג'ורג' אורוול מלפני 70 שנה בנוגע לאוטופיה המנוהלת בידי בעלי חיים לא יתקשה לזהות בהצגה את נקודות ההשקה לחברה שבה הוא חי. "אנו חיים בתקופה מסוכנת, עלינו להפגין סולידריות ולקיים מנהיגות חזקה כדי להגן על עצמנו מפני אויבינו", מכריזה כרמי־נפוליאון באחת הסצינות בהצגה בהשתתפות צעירי תיאטרון גשר, שביים נועם שמואל לפי עיבודו של הבמאי האנגלי פיטר הול לספר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ