שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

התיאטרון הישראלי מתפקע מבני משפחה. מי עובד עם מי ועד כמה זה עוזר לקריירה

יונה אליאן קשת ובתה מאי, אבי קושניר ובנו יותם, סשה וסבטלנה דמידוב ובנם דניאל, חנן שניר ובתו לינה שניר־נהרין, רוני פינקוביץ' ובתו איאן, עזרא דגן ובנו נמרוד, אלי גורנשטיין ובתו רוני ועוד רבים אחרים – התיאטראות הרפרטואריים בישראל היו, ועדיין, עמוסים בקשרי משפחה כאלו ואחרים. עד כמה זה מקבע את התיאטרון הישראלי ומהם סיכויו של שחקן אנונימי לעומת צאצא מיוחס?

יאיר אשכנזי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תמונות ראש של שחקנים רבים שבני משפחותיהם משחקים בתיאטרון

בטקס פרסי התיאטרון בחודש שעבר היה רגע אחד מרגש במיוחד, עד כדי עיניים נוצצות בקהל. זה קרה כשאיה גרניט־שבא, שזכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה על תפקידה ב"סוס אחד נכנס לבר" בקאמרי, נשאה את נאום התודה שלה. אחרי שהודתה לקאמרי, שאותו היא הגדירה "בית בשבילי מאז שאני ילדה שיושבת באולם ומסתכלת על אמא שלה משחקת, ורוצה כל הזמן להיות על הבמה", היא נשאה תודה מיוחדת לאותה אמא, שהיא – למי שלא הבחין בדמיון העז בקול ובמראה – זהרירה חריפאי, מחשובות שחקניות התיאטרון והקולנוע בארץ וכלת פרס ישראל. "בזכותה ינקתי תיאטרון", אמרה גרניט־שבא על אמה, שמתה לפני כחמש שנים וחצי. "כשאמרתי לה שאני רוצה להיות שחקנית, היא אמרה לי שני דברים: הראשון היה 'איהל'ה, כל תפקיד שתרצי תקבל בלונדינית 1.72 מטר', והשני היה 'איך אני יכולה למנוע ממך את המקצוע הכי יפה בעולם?'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ