"מה שמאלני אוהב לאכול?": המחזמר "אנני" נחת בישראל

ההפקה החדשה בעברית של "אנני" מבדרת, טלי אורן מרשימה, חני נחמיאס מצוינת ואת ההצגה גונבת ילדה בת שבע. משמח לראות את הרמה הגבוהה אליה הגיעו מחזות הזמר בישראל, רק חבל שהטקסט הפוליטי לא יעצבן פה אף אחד

ננו שבתאי
ננו שבתאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ליה שקד ב"אנני". קול נעים, חזק ומדויק
ליה שקד ב"אנני". קול נעים, חזק ומדויקצילום: אור דנון

המחזמר "אנני" עלה לראשונה בברודוויי ב–1977. בעקבות הצלחתו הכבירה היו לו תרגומים ועיבודים רבים לבמה, כמו גם גרסאות בקולנוע. המחזמר מבוסס על קומיקס מצליח מאת הרולד גריי שפורסם בקביעות ב"שיקגו טריביון" בשנות ה–20. גריי נחשב ליוצר הקומיקס הראשון שהביא לאיוריו אג'נדה פוליטית. מאחורי סיפורה המלודרמטי של אנני, היתומה הג'ינג'ית שנחלצת מבית היתומים ומאומצת על ידי מיליארדר נובורישי המיודד עם הנשיא, מסתתרת אג'נדה פוליטית שהתנסחה על רקע תקופת השפל הכלכלי הגדול של ארצות הברית. המסרים שגריי רצה להעביר היו באופן מובהק מסרים ימניים אנטי ליברליים. גריי התנגד למדיניות הרווחה של השמאל הדמוקרטי, ששלט באותה תקופה, וראה במדיניותו מדיניות צבועה, המתערבת ללא צורך בכיסו של האזרח.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ