"אני מביט בקהל וחושב: מי יירה בי עכשיו?" - תיאטרון - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אני מביט בקהל וחושב: מי יירה בי עכשיו?"

לכתבה
רסאן עבאס. "היהודים לפעמים שוכחים שהערבים הם שמים גם, אבל אני לא גאה להיות שמי היום. אני חושב שהשמים הם אנשים טיפשים. כשאת שמה שני טיפשים בחדר אחד זה אסון"מוטי מילרוד

רסאן עבאס עולה לבמת בית ליסין מדי ערב ומנסה לעשות שלום עם ישראל, בגרסה המקומית ללהיט התיאטרוני העולמי "אוסלו". בחיים האמיתיים, כוכב ההצגה כבר לא מוצא פה את מקומו, ולמרות קריירה ארוכה ועשירה, בסוף הוא נשאר תמיד "שחקן ערבי"

17תגובות

רסאן עבאס עולה מדי ערב לבמה ומנסה לעשות שלום עם ישראל. הוא מתחיל בחשדנות טבעית — בכל זאת, מדובר באויבים בדם — אבל לאט לאט שני הצדדים לומדים להכיר זה את זה, להבין זה את זה, ורחמנא לצלן, אפילו לחבב זה את זה. את הסוף כולם יודעים כמובן — השלום לא ממש הגיע — אבל לכמה רגעים נראה שהתקווה אמיתית. מחוץ לבמה, כשהוא לא משחק בהצגה "אוסלו" של תיאטרון בית ליסין את אחמד קריע (אבו־עלא), שר האוצר של הרשות הפלסטינית בימי הסכמי אוסלו, כל התקווה הזאת נראית לו כמעט מגוחכת. "אנחנו בוכים על חלב שנשפך, והמצב מחמיר מאוד", הוא אומר בחיוך מריר בראיון שנערך במהלך חג החנוכה, ביום שישי גשום במיוחד. "אנחנו בחג האורים, אבל...

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות