ההפקה הנוכחית של "העבד" מצדיקה את עצמה באופן מרשים

בתור מי שלא צפתה בהפקה המקורית של תיאטרון גשר ל"העבד" מאת בשביס זינגר, תהתה מבקרת "הארץ" מדוע העלו אותה מחדש. הצפייה מבהירה: זהו עיבוד יפהפה לסיפור עשיר ועל־זמני, השפה הבימתית של יבגני אריה באה לידי מיצוי מלא של יכולתיו, והשחקנים פשוט נפלאים

ננו שבתאי
ננו שבתאי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיקי לאון בדמות הפריץ ולנה פרייפלד בדמות ונדה ב"העבד". סצנות מתומצתות אך דינמיות, פלסטיות, מושכות את העין ואת הלב
מיקי לאון בדמות הפריץ ולנה פרייפלד בדמות ונדה ב"העבד". סצנות מתומצתות אך דינמיות, פלסטיות, מושכות את העין ואת הלבצילום: ישעיה פיינברג

עלילת "העבד" מתרחשת במאה ה–17, בזמנים בהם סבלה הקהילה היהודית בפולין מפרעות והתנכלויות. יעקב מצליח להימלט מהעיירה יוזופוב, בה נרצחו רוב התושבים, בהם אשתו וילדיו. הוא נמכר לאיכר פולני בכפר קטן בהרי הקרפטים, שם הוא משמש כעבד, ששומר על הפרות של האדון. קהילת הכפר היא קהילה ברברית, אנטישמית ואכזרית. הוא חי בה בתנאים קשים, באיום מתמיד על חייו, ומוצא את עצמו מתאהב בבתו של אדונו, ונדה, שמחזרת אחריו באופן גלוי. הוא מנסה בכל כוחו שלא להתפתות לתשוקה ולאהבה, כמו גם לשמור על הקשר עם הדת היהודית ועם אלוהיו, אך לבסוף האהבה ההדדית החזקה בינו לבין ונדה מתגברת ומכריעה.

תגובות