עירית פרנק, 20 שנה מנהלת תיאטרון הסמטה, לא רוצה לזוז מהכיסא

היא העסיקה את הבמאי יובל זמיר כשכולם הפנו לו גב, לאחר שנכלא בשל מעשים מגונים בתלמידים. היא הצטרפה לוועדת ההיגוי של פסטיבל עכו כשרוב אמניו ומנהליו פרשו במחאה על התערבות פוליטית, והיא מעלה לבמה את אורי גלר ועדו נתניהו כשהמתחרים בפרינג' מחפשים משהו חתרני. האם עירית פרנק, העומדת בראש תיאטרון הסמטה היפואי זה 20 שנה, היא אשה אמיצה שהולכת נגד הזרם או פקידה עירונית שממשיכה בתפקידה מכוח האינרציה והנוחות?

יאיר אשכנזי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עירית פרנק.
עירית פרנק. הצעירים לא בועטיםצילום: אבישג שאר-ישוב

את העלבון הצורב שהיה מנת חלקה לפני כשמונה שנים עירית פרנק מתקשה לשכוח. אז, באוקטובר 2010, כשנודע שהשחקנית והבמאית חוזרת לנהל את תיאטרון הסמטה היפואי, לאחר שעזבה אותו בתום עשור בתפקיד והופקדה על ניהול "האוניברסיטה העממית", חתמו יותר מ-400 אנשי תיאטרון על עצומה שהתנגדה לשובה. שחקנים ויוצרים דיברו בשבחו של מחליפהּ, השחקן והבמאי אבי גיבסון בר־אל, ואמרו כי בתוך שנתיים בלבד הוא עשה פלאים בסמטה, הצליח לתת לו צביון ברור והפך אותו מ"בית קברות נדל"ני" למוקד משיכה לשחקנים ולקהל. הם דרשו שיישאר, ופרנק לא ידעה את נפשה מעוצמת הפגיעה. "העצומה יצאה והתחילו לכתוב עלי דברים איומים", היא נזכרת, "מילא שחתמו אנשים שמכירים אותי, אבל חתמו גם כאלה שלא. נפגעתי".

תגובות