המלכה מיפו: ג'יטה מונטה לא לוקחת שבויים

ג'יטה מונטה לא משאירה מטרה אחת לא מחוררת: קולגות ותיקים וחדשים, תאוות הרייטינג של מנהלי התיאטראות והקהל הבור שמתעסק עם הסלולרי בזמן הצגה הם רק חלק מהרשימה. אחת מהשחקניות הבולטות והחשובות בישראל, שנהפכה גם לבמאית, שיצירתה הנוכחית "האיש שחשב שאשתו היא כובע" עלתה בחאן, מספרת על עבודתה עם גדולי היוצרים כאן, חנוך לוין ונסים אלוני, וטוענת שמאז ומעולם שרי התרבות פה היו חסרי תרבות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ג'יטה מונטה. תיאטרון הוא קודם כל כישלון וגירעון
ג'יטה מונטה. תיאטרון הוא קודם כל כישלון וגירעוןצילום: אמיל סלמן
יאיר אשכנזי

תיאטרון זה לא בית, חורצת ג'יטה מונטה. גם את הקאמרי היא רחוקה מלהגדיר כך, אף ששיחקה על במותיו במשך שלושה עשורים. כשיצאה לגמלאות, בראשית העשור הנוכחי, החלה מונטה בקריירה שנייה ומרשימה כבמאית בתיאטרון החאן, וביוני השנה עלתה "האיש שחשב שאשתו היא כובע", הצגה שביימה על פי מחזה שכתבו הבמאי פיטר ברוק ומארי־הלן אסטיין בהשראת ספרו של הנוירולוג הבריטי אוליבר סאקס.

תגובות