שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הבמאי הרוסי שהצליח לביים הצגות גם כשהוא נמצא במעצר בית

בעבר נחשב קיריל סֶרֶבְּרֶניקוֹב מקורב לשלטון, אלא שאז הרשויות החליטו שהתיאטרון שלו מסוכן, והוא נשלח למעצר בית ממושך, מה שלא מנע ממנו להמשיך לביים בעזרת עו"ד ודיסק־און־קי. לרגל הגעתן לארץ של שתי הפקות פרועות שלו, הוא ושחקניו מספרים למה בפריפריה הרוסית לא השתנה הרבה מאז המאה ה–19

ליזה רוזובסקי
ליזה רוזובסקי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך ההצגה "נפשות מתות"
מתוך ההצגה "נפשות מתות"צילום: אירה פוליארנאיה

"רוּס! מה תבקשי ממני?", שואל המספר בפואמה "נפשות מתות" — יצירתו הגדולה ביותר של ניקולאי גוגול, שבה, בשילוב בין סאטירה חסרת רחמים, ריאליזם חושפני וליריות כמעט דתית, הוא יצר בשנת 1842 את דיוקנה השלם של רוסיה ואנשיה לדורות. הקטע שממנו לקוח הציטוט הפך לשיר — להיט קברטי של ממש — בהצגה "נפשות מתות" של התיאטרון המוסקבאי "גוגול־צנטר" (מרכז גוגול), שבכורתה התקיימה בשנת 2014. אלה גם המלים שהודפסו על חולצתו של המנהל האמנותי של התיאטרון, קיריל סֶרֶבְּרֶניקוֹב, כשב–2018 הוא הופיע לאחד הדיונים הרבים במשפט, שבו הוא נאשם לצד כמה מעמיתיו במעילה בעשרות מיליוני רובלים שהקצו רשויות מוסקבה לקבוצת תיאטרון בניהולו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ