בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת פסטיבל עכו ה-32: קולות מן המרתף

מסע של משפחה בעקבות מלחמות ישראל ומפגש הזוי בין הרצל להיטלר עומדים במרכז ההצגות שיתחרו השנה בפסטיבל עכו. האם תיווצר שם שפת תיאטרון חדשה?

תגובות

יותר מ-500 הרמות מסך ו-68 מופעים שיבצעו 350 אמנים יהיו בפסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר שיתקיים זו השנה ה-32, בין 16 ל-19 בחודש. כל זאת בתקציב זעום של 3.47 מיליון שקלים. 1.6 מיליון שקלים מתוכו מגיעים ממשרד התרבות. עיריית עכו העבירה 1.1 מיליון שקלים. שאר הכסף התקבל ממשרד התיירות (120 אלף שקלים), הרשות לפיתוח הגליל (170 אלף שקלים), מפעל הפיס (100 אלף שקלים) וחסויות (100 אלף שקלים). היקף ההכנסה הצפויה ממכירת כרטיסים הוא 280 אלף שקלים בלבד.

כל זה מותיר סכומים זעומים להפקות הפסטיבל, של 40-50 אלף שקלים להפקה אחת במסגרת התחרות, היוקרתית ביותר בפסטיבל שמנהליו האמנותיים זו השנה השלישית הם מוני (מנשה) יוסף וסמדר יערון. הסכום כולל תפאורה, תלבושות, אביזרים, שכר שחקנים ויוצרים. במלים אחרות, מדובר בעבודה כמעט התנדבותית של היוצרים והאמנים.

מסגרת התחרות, שבה משתתפות 14 הצגות הפקות, מתחלקת השנה לשניים: עכו 1 ועכו 2. מדוע ההפרדה הזאת? לדברי יוסף, ההבדל נובע מתאריך הגשת ההצעה. המאחרים שובצו בעכו 2 וכן מתוך רצון של ההנהלה האמנותית לתת במה לצעירים גם עם עבודות שאינן שלמות. עם זאת, נבדקת האפשרות לאחד את שתי המסגרות.

הדס עפרת

הדגש האמנותי, לפי יוסף ויערון, הוא על "החיבור ההכרחי בין ההוויה החברתית לעולם התיאטרון". אבל הקביעה שלפיה ההפקות היו סנוניות מבשרות של ההתקוממות והמחאה החברתית נשמעת מוגזמת לאחר בחינה של ההצגות. עם זאת, טוען יוסף כי המטרה העיקרית של הפסטיבל היא יצירת שפת תיאטרון חדשה בהפקות שהן תלויות מקום.

אם כך, מה יקרה עם ההפקות לאחר סיום הפסטיבל?

"להפתעתנו, בשנה שעברה רוב ההצגות המשיכו מחוץ לעכו - בצוותא, בתיאטרון תמונע וגם בקאמרי. חלק מההפקות יהיה קשה להעלות מחוץ לעכו ויהיה צורך לעשות עיבוד מתאים, כפי שעשו ההפקות בשנה החולפת".

במה מתאפיין הניהול האמנותי שלכם?

דניאל קמינסקי

"אנחנו שואפים לקו שהוא ‘שבירת הקיר הרביעי' לחלוטין, בחומרים שהם מכאן ועכשיו, או חומרים שנכנסים תוך כדי הצגה, כשהטקסט אינו קבוע בחלק מההצגות. אנחנו מעמידים את היוצר במרכז".

ההפקות המדוברות ביותר השנה במסגרת התחרות הן "נפיץ" של נעמי יואלי וגליה יואלי העוסקת בתיירות מלחמה; "מלח מים", תיאטרון מחול מילולי של נועה לב בהפקת הזירה הבינתחומית; ו"מיין קאמפף", בכורה ישראלית למחזהו של ג'ורג' תאבוריי, בתרגום שמעון לוי ובבימוי גיל אלון.

ב"נפיץ" עוסקות נעמי וגליה יואלי (אם ובתה) במסע של משפחה ישראלית בעקבות מלחמות ישראל, החל במלחמת ששת הימים ועד מבצע "עופרת יצוקה" ב-2009 שבו נהרגו ביסאן, מיאר, איה ונור, שלוש בנותיו ואחייניתו של ד"ר עז-אדין אבו אל-עייש מהפגזת טנק ישראלי. הטרגדיה של מותן המסופרת דרך עיניהן של נעמי וגליה יואלי היא ניסיון לדבר על "אחריות אישית לשכחה קולקטיבית".

שלא כמו "נפיץ", "מלח מים" היא עבודה אישית של נועה לב הבוחנת באמצעות תנועה וטקסטים את יחסי הגומלין והמתח הנוצרים בין תנועת הגוף למלה המדוברת ברגע התהוותן. הניסיון בעבודה זו הוא ליצור תחביר אסוציאטיבי המאורגן כרצף תודעתי מוסיקלי המשתנה ממצב של סדר למצב של אי סדר וחושף פחדים. בעבודה משתתפות טל בורשטיין, יעל טל, הדר טלמור, מור מנדל ונעמה רדלר.

"מיין קאמפף" מאת המחזאי היהודי הונגרי-גרמני ג'ורג' תאבוריי, העולה לראשונה בישראל, מפגיש בין היהודי הנודד הרצל לסטודנט לציור היטלר. היטלר (רועי אסף) והרצל (שלומי ברטונוב) נפגשים במרתף נשכח, מתחת לאטליז, המשמש בית להומלסים. ההומלס הרצל מתפרנס ממכירת התנ"ך וקאמה סוטרה ומנסה לכתוב את הספר שלו. ההומלס היטלר מנסה להתקבל לאקדמיה לציור. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים, כאשר הקהל הוא גם חלק מהנפשות המאכלסות את הבית.

ולשאר ההצגות המשתתפות בתחרות: ב"לץ פליי", המוגדר כ"קברט מוטרף על חקיקה ומשחקי חברה", הקהל נהפך לחלק מהאירוע. במרכז יצירתן של עינת גולדסובל-מור ואדוה לוי-גושן עומד מנחה שעשועון דמוי טלוויזיה (ירון סנצ'ו-גושן) המשתף את הקהל במשחקי חברה שנהפכים ליותר ויותר אכזריים.

ב"כתמים" של נדב פרידמן (שכתב, ביים עם הדר בן זקן, ואף משחק) הוא מספר על ההתמודדות שלו עקב הפציעה והלם הקרב שעבר ועד לשגרה הנורמלית.

ב"R U THERE" של נטשה שוטלטה וגיא קופלניק נוצר מפגש בינלאומי ואינטרנטי בין חייל מילואים (קופלניק) לאהובתו ההולנדית (לאורה דה בואר) דרך סקייפ. הקהל נהפך לחלק מהאירוע. אצל חייל המילואים הקהל הוא קהל ההצגה. אצל אהובתו ההולנדית הקהל מורכב משחקנים וחברים. זוג האוהבים משוחח בהנאה עד לרגע שבו האוהב מספר לאהובתו כי קיבל צל"ש על הריגת מחבל. המעשה ההירואי כאן מתקבל בטונים צורמים שם.

"העצב של השכן עמוק יותר" של עמנואלה עמיחי הוא מופע תיאטרון מחול המתכתב עם אסוציאציות של שנות ה-50 בתרבות אמנויות הבמה. הוא ממוקם במטבח טיפוסי המזכיר אולפן טלוויזיה שבו מנהלים ארבע עקרות בית וגבר מערכות יחסים החושפות עולמות מופרעים.

"לב", שכתב וביים ג'ייסון דנינו הולט, עוסק בגבר על שולחן הניתוחים כשחיים שלמים של אהבות ואכזבות חולפים נגד עיניו. זהו מחזה אישי שדנינו הולט מגלם בו את תפקיד הבן של המנותח ואייל שכטר מגלם את אביו.

"תורה של אשת השגריר" שכתב אודי ניר (בבימוי סיון בן ישי) הוא פארסה טראגית על העתיד הקרוב. זהו סיפורה של אשת שגריר שנעצרת תוך כדי סיור לתיירים באשמת "השתפנות ויציאה מהארץ בעת מלחמה".

ב"סדאם חוסיין" שכתב וביים יונתן לוי, מסופר על הרודן העיראקי שעם עוד ארבעה כפיליו מחכה בבונקר לכניסת הכוחות האמריקאיים.

"לכא"ס JUSTKATZIT /" של ענת כ"ץ וארז מעיין מספרת על מעין מופע התרמה למופע מחול המבטא את מצבם הקשה של אמנים בישראל.

"פלישתו השנייה של נפוליאון" שכתב וביים מרט פרחומובסקי מספר על חיילי נפוליאון שהתעוררו לתחייה וכובשים את עכו שתושביה, צופי ההצגה, נהפכים לעם כבוש. "הבליבליבל" הוא מחזה אבסורד בשפה הערבית שכתב וביים בשאר מורקוס, יוצר צעיר שבפסטיבל עכו תולים בו תקוות וכדאי לשים לב אליו. המחזה, שנכתב בהשראת בקט וספרו של מחמוד דרוויש "זיכרון לשכחה", כולל שלוש עלילות, השזורות זו בזו ועוסקות במצב הקיומי ובשאלה הפילוסופית של מצב ההמתנה.

"צפירמיהו", הצגה פוליטית שכתבה נטלי כהן-וקסברג, עוסקת בזוג מתנחלים צעיר שנולד להם ילד שלא ציפו לו: ערבי. האם הם יהרגו אותו? סיום המחזה עדיין אינו ברור.

תוכנית הפסטיבל כוללת עוד עשרות אם לא מאות מופעים, בהם מופעי רחוב בניהולו של ג'קי בכר, הצגות אורחות, תערוכה של בית הספר לעיצוב שנקר (כחלק מפרויקט אמן תושב) וכן סימפוזיון מרכזי ע"ש הד"ר שוש אביגל שיעסוק בסוגיית הייצוג של המחאה החברתית בתיאטרון הישראלי בהנחיה של ד"ר דיתי רונן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו