בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספר לי סיפור, היא אמרה

למרות צוות שחקנים מרשים ותיאטרון סיפור ייחודי, "איש ואישה אחת" משאיר תחושה של פוטנציאל יצירתי אדיר מבוזבז

3תגובות

התיאטרון הפלסטיני שנוסד בשנות השמונים במזרח ירושלים נקרא "אל חכוואתי", כלומר, מספר הסיפורים. הוא כבר לא קיים. אחד ממייסדיו, שמת לפני זמן קצר, פרנסואה אבו-סאלם, סיפר לי שפירוש שם התיאטרון הוא "מספר הסיפורים", משהו אופייני לעולם הערבי, שממלא עבורם את התפקיד שממלא עבורנו התיאטרון.

דומה ולשירת הברבור שלה כמנהלת אמנותית של אנמבל הרצליה בחרה אופירה הניג להחזיר את במת התיאטרון שלה לעולם הסיפור, וכדי להגשים את החזון הזה היא כינסה לבמה נבחרת שחקנים מעולה.

הם עולים לבמה, עומדים בשורה, רוקדים לעינינו בהפגנה אדירה של אנרגיה, וזה יפה ומבטיח וצבעוני ומלא חום. יוסוף אבו ורדה מספר יפה, ויואב הייט מדלג בנעליים מצחיקות, וסלים דאו משעשע כדרכו, ומדי פעם עולים למה אמיתי יעיש בן אוזיליו ונמרוד ברגמן, וברגמן מבצע פנטומימת קרב. בין סיפור לסיפור יש הבלחות מוסיקה וקצת תנועה, והרגשה שהנה זה מתחיל.

יח"צ

במרכז הערב חוגג על הבמה חליפה נאטור ומרתק בסיפור על מפלצת ענקית עם שני שדיים ענקיים, טועה ונתקע וקשה להסיר ממנו את העיניים. ואז מספרות גם הנשים: סלווה נקארה, ונעמי פרומוביץ-פנקס, ואורנה כץ, ואודליה סגל, ואז נמרוד ברגמן, עוד שחקן בעל נוכחות ייחודית מספר סיפור על קרב של ייאוש והתאבדות שסופו אהבה וחיים.

וכל זה יפה, ויש תפאורה, ובובות, וצבע, וירח מתמלא בעיגול אור, וסעודה מתבשלת, בעברית וערבית. לכל זה יש קסם בלתי אמצעי לא מבוטל. וכך ישבתי לי נינוח, וגם די נהניתי, ובכל זאת חשבתי לי שעם קבוצת שחקנים מסורה, מוכשרת, כזאת היה אפשר ליצור תיאטרון מדהים. אז נכון שזה מה שהיוצרת רצתה, ויש בכך אמירה תרבותית לא בלתי פוליטית על העולם בו אנו חיים, ותיאטרון סיפור ייחודי, ובכל זאת יצאתי מן האולם בתחושה שראיתי פוטנציאל יצירתי אדיר מבוזבז.

תיאטרון חיפה ואנסמבל תיאטרון הרצליה מעלים "איש ואישה אחת". קונספט, עריכה ובימוי: אופירה הניג. תפאורה ותלבושות: מרים גורצקי-בילו. מוזיקה: יהודה פוליקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו