סיפור קטן על החמצה גדולה

"בפריז", עיבוד יפה של דימיטרי קרימוב לסיפור של איואן בונין, הגיעה אלינו בזכות הרקדן מיכאיל ברישניקוב, שמופיע בה, אבל בכך מסתכמת תרומתו

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

יש בהצגה הזו, שהגיעה אלינו במסגרת מסע בעולם שני תירוצים: האחד הוא סיפור יפה של איוואן בונין על החמצה. גנרל "לבן" שחי בפריז את אכזבתו מהחיים חווה אהבת סתיו חיים ומת מוות סתמי. נושא לסיפור קצר, כמו שרשם לעצמו טריגורין ב"השחף". השני הוא מיכאיל ברישניקוב, רקדן גדול ואיש כריזמטי, שבשלב הזה של הקריירה וגם של החיים, כשכבר רקד הכל, וזכה בכל השבחים המגיעים לו בדין, יכול לעשות הכל.

לשני אלה יש בהצגה הזו הצדקה אחת: דמיונו היוצר של דימיטרי קרימוב. התיאטרון שלו מתחיל על במה חשופה ובאמצעת גזרי קרטון גדולים עם הקרנות מתוחכמות ומדויקות עליהם, במה מסתובבת וקבוצה של חמישה שחקנים-זמרים וברישניקוב אחד, בעזרת מוזיקה, תנועה ותאורה, בשחור לבן, וטיפ אדום, יוצר עולם מלא דמיון.

בכל האירוע הזה היה לטעמי פרדוקס אחד גדול. יכול להיות שאני טועה, אבל אעז ואומר שאלמלא ברישניקוב הגדול היה מעניק למופע הזה את המוניטין שלו, וגם את השקעתו האישית והחסות של מרכז התרבות שלו בניו יורק, המופע לא היה זוכה לחשיפה עולמית לה זכה, ומוצג בפני "הזרם המרכזי" של צרכני התרבות בעולם ובישראל.

אבל להערכתי נוכחותו על הבמה לא באמת תורמת לאירוע האמנותי. הוא בוודאי מעניין, וכשהוא עושה כמה תנועות ריקוד, בעיקר בסוף יש על הבמה שמץ של משהו מיוחד, אבל שחקן גדול הוא לא, והאירוע היה שלם בייחודו גם בלעדיו. במידה מסויימת יש איזו אכזבה מהופעתו הבמתית כאן. מה, זה הכל, אתה רוצה לשאול, ואולי הוא גם מודע לכך. מצד שני, אני מעריך שבלעדי הופעתו האישית על הבמה האירוע הייחודי הזה, ודימיטרי קרימוב, לא היו נחשפים כך לעולם, ולישראל. ואם כך, כל הכבוד לברישניקוב שכך הוא תורם לאמנות ולעשייה, שהיא גם על חשבונו.

"בפריז", עיבוד ובימוי של דימיטרי קרימוב לסיפור של איואן בונין. תלבושות ובמה: מריה טרגובובה. מוזיקה: דימיטרי וולקוב. תאורה: דמיר איסמגילוב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ