בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור קטן על החמצה גדולה

"בפריז", עיבוד יפה של דימיטרי קרימוב לסיפור של איואן בונין, הגיעה אלינו בזכות הרקדן מיכאיל ברישניקוב, שמופיע בה, אבל בכך מסתכמת תרומתו

תגובות

יש בהצגה הזו, שהגיעה אלינו במסגרת מסע בעולם שני תירוצים: האחד הוא סיפור יפה של איוואן בונין על החמצה. גנרל "לבן" שחי בפריז את אכזבתו מהחיים חווה אהבת סתיו חיים ומת מוות סתמי. נושא לסיפור קצר, כמו שרשם לעצמו טריגורין ב"השחף". השני הוא מיכאיל ברישניקוב, רקדן גדול ואיש כריזמטי, שבשלב הזה של הקריירה וגם של החיים, כשכבר רקד הכל, וזכה בכל השבחים המגיעים לו בדין, יכול לעשות הכל.

לשני אלה יש בהצגה הזו הצדקה אחת: דמיונו היוצר של דימיטרי קרימוב. התיאטרון שלו מתחיל על במה חשופה ובאמצעת גזרי קרטון גדולים עם הקרנות מתוחכמות ומדויקות עליהם, במה מסתובבת וקבוצה של חמישה שחקנים-זמרים וברישניקוב אחד, בעזרת מוזיקה, תנועה ותאורה, בשחור לבן, וטיפ אדום, יוצר עולם מלא דמיון.

בכל האירוע הזה היה לטעמי פרדוקס אחד גדול. יכול להיות שאני טועה, אבל אעז ואומר שאלמלא ברישניקוב הגדול היה מעניק למופע הזה את המוניטין שלו, וגם את השקעתו האישית והחסות של מרכז התרבות שלו בניו יורק, המופע לא היה זוכה לחשיפה עולמית לה זכה, ומוצג בפני "הזרם המרכזי" של צרכני התרבות בעולם ובישראל.

אבל להערכתי נוכחותו על הבמה לא באמת תורמת לאירוע האמנותי. הוא בוודאי מעניין, וכשהוא עושה כמה תנועות ריקוד, בעיקר בסוף יש על הבמה שמץ של משהו מיוחד, אבל שחקן גדול הוא לא, והאירוע היה שלם בייחודו גם בלעדיו. במידה מסויימת יש איזו אכזבה מהופעתו הבמתית כאן. מה, זה הכל, אתה רוצה לשאול, ואולי הוא גם מודע לכך. מצד שני, אני מעריך שבלעדי הופעתו האישית על הבמה האירוע הייחודי הזה, ודימיטרי קרימוב, לא היו נחשפים כך לעולם, ולישראל. ואם כך, כל הכבוד לברישניקוב שכך הוא תורם לאמנות ולעשייה, שהיא גם על חשבונו.

"בפריז", עיבוד ובימוי של דימיטרי קרימוב לסיפור של איואן בונין. תלבושות ובמה: מריה טרגובובה. מוזיקה: דימיטרי וולקוב. תאורה: דמיר איסמגילוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו