"יונה ונער" מאבד מיופיו בגלל המשחק

עוצמתו של תיאטרון גשר, שהיתה בשחקניו היחודיים, היא נחלת העבר. נותרה רק יכולתו הנפלאה של יבגני אריה להשמיע את משק כנפי התיאטרון

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

מאיר שלו מביע בתוכנייה את התקווה שהעיבוד של ספרו לתיאטרון יביא לבמה משהו אחר, חדש. במובן אחד תקוותו התגשמה במלואה. אך בל אקדים את המאוחר.

חלקה הראשון של ההצגה מיוחד לספור היונאים, וסיפור האהבה המתהווה בין התינוק, בן הקיבוץ והילדה התל אביבית. כאן בא לביטוי במלואו הדמיון הבימתי של יבגני אריה והתפאורן שלו, כשבאמצעות מסכים לבנים נוצרת מציאות דמיונית וגם מלבבת של יונים מתעופפות (בגדיהן קצת מוזרים). יש בעיצוב זה יופי, הומור וגם פיוט לרוב. הנרי דוד וגלעד קלטר משכנעים בטבעיות שלהם, ויובל ינאי מלבב בקריקטורת היקה שהוא מעצב. הבעיה מתעורררת במשחק המסוגנן והמאולץ יתר על המידה של אפרת בן צור.

הבעיה מתגברת בחלק השני. בראשיתו מרוכז קו העלילה השני, שאי אפשר בלעדיו וצומצם למינימום. כאן מחריפה בעיית המשחק המוגזם של בן צור, וגלעד קלטר מצטרף אליה. למרבה המזל, לקראת סוף ההצגה שב לבמה הנרי דוד ומצטרפת אליו רות רסיוק בדמות היונה הבלגית כדי להביא את ההצגה לחוף מבטחים.

אינני מתייחס להצגה הזו בהשוואה לרומן. היא מעבירה את עיקר עלילת הספר על עושרו ויופיו. למרבה הצער, עוצמתו של תיאטרון זה, שהיתה בשחקניו היחודיים, היא נחלת העבר. נותרה היכולת הנפלאה של אריה להפעיל במה ולמצוא לו שותפי עיצוב. יכולתו לבחור טקסטים מאתגרים ולהשמיע את משק כנפי התיאטרון מוכחת ויפה, אך הגיע הזמן לגדל דור חדש של שחקנים שידעו להמריא עליהם לגבהים שהתיאטרון הזה מסוגל להם.

תיאטרון גשר מעלה את "יונה ונער", על פי ספרו של מאיר שלו. עיבוד: רועי חן ויבגני אריה שגם ביים. תפאורה: סמיון פסטוך, שעיצב גם את התלבושות עם אולה שבצוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ